זקן אהרן (קורץ) רכד

ביאה רקנית וא"כ מנ"ל להרמב"ם על שנה עליו הכתוב לעכב, אמנם י"ל דגם להרמב"ם נהי דאצטריך לי' על ביאה רקנית מכ"מ שוב תקשה להיפך למה לי הקרא הראשון אשר יהי' בו מום לא יקרב דכש"כ הוא דאסור לעבוד עבודה מק"ו מביאה רקנית, אך צ"ל דאצטריך למילף דעבודתו פסולה והבן: ומעתה שפיר י"ל דבעל התוס' דמקשים קושייתם על קרא הראשון סוברים כשיטת הרמב"ם דאל הפרכת בא על ביאה רקנית וא"כ ע"כ דיליף מקרא הראשון אשר יהי' בו מום לא יקרב דעבודתו פסולה, ולכך שפיר מקשים דלמה מצרכינן הקרא הנני נותן לו את בריתי שלם דא"ל כמו שתירצתי לעיל לפירש"י דאצטריך על שנה עליו לעכב, דהא שפיר יליף דעבודתו פסילה מקרא הראשון וכנ"ל ודוק היטב: במס' עבו"ז מצוה קלה יש לי וסוכה שמה מקשים העולם למה סוכה נקראת מצוה קלה ונ"ל עפי"מ שיש לדקדק דבגמ' משמע דהעכו"ם יבאו לקבל שכר כה"ת כולו בטענתם שאם הקב"ה הי' כופה עליהם את ההר גם הם היו מקיימין את התורה, וא"כ למה בירר הקב"ה לנסות אותם במצות סוכה דוקא שאם יקיימו מצות סוכה יקבל שכר כה"ת כולו, וצ"ל עפי"מ דאיתא דמצות סוכה שקולה ככל המצות מש"ה שפיר ניסה אותם במצות סוכה ומעתה שפיר יובן למה סוכה נקרא מצוה קלה כיון דע"י מצות סוכה יכולין לקבל שכר כה"ת כולו, שוב מצאתי במפרש ביוצר ליום ב' של סכות דלכך שקולה ככל המצות משום דחזינן דהקב"ה ניסה אותם דוקא במצות סוכה והוא ממש כדברינו והבן. אולם בעיקר דברי הגמ' יש לדקדק א' למה אחר שהקדיר הקב"ה עליהם את החמה כולם בורחין מן הסוכה הרי אדרבה כשהחמה בוערת טוב לישב בצל סוכה, וכן בני מלכים עושין סוכה לצל וכמו שנאמר וסוכה תהי' לצל יומם ועיין במהרש"א שנדחק ביישוב קושיא זו, עוד תקשה אחר שהקב"ה בעצמו ניסה אותם במצות סוכה למה מקדיר עליהם את החמה הא אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו, אמנם לתרץ את זאת נקדים דקדוק עצום בהא דאמר בגמ' מיד כל אחד ואחד עושה סכתו בראש גגו דלמה כולם עושין סוכתם בראש הגג ולא על הארץ כמו שבני ישראל עושין, אמנם יובן שפיר עפי"מ דאיתא במס' סוכה דאם עושה ד' כלונסאות בשפת הגג ומסכך על גבן ר' יעקב מכשיר ורבנן פוסלין ומפרש בגמ' דפליגי אם אמרינן גיד אסיק מחיצתא ואיתא שם בגמ' הא דמהני סוכה בד' כלונסאות הוא דוקא בראש הגג אבל בארץ ל"מ ד' כלונסאות ועיי"ש, ולפי"ז י"ל דישראל דחביבין מצות עליהם עושין סוכות על הארץ עם מחיצות כראוי, ואדרבה עושין יותר מכדי צרכן הן בדפנות הסוכה והן בסכך ולא עוד אלא שעושין נוסף לזה נוי סוכה משום זה אלי ואנווייהו. אבל העכו"ם אין רוצין בטרחת המצות ורק בשביל הנסיון ולקבל שכר כה"ת כולו עושין ד' כלונסאות ברגע אחת על הגג, שלא יצטרכו מחיצות כלל רק לומר גוד אסיק מחיצות ומסככין עליהם ורצים מהרה שכר כה"ת כולו, ולכך שפיר כשראה הקב"ה עצלותם לדבר מצוה שאין מחשבתם כלל לאהבת המצוה רק לקבל השכר ע"כ מקדיר להם החמה, ואז כולם בורחין מן הסוכה אבל אם היו עושין סוכתם עם דפנות לא היו צריכין לברוח דהא הי' טוב להם לישב בסוכה, ואז ילכו בחרפה ובבושה כן יאבדו כל שונאי ציון וירושלים אמן, דבר זה הצעתי לפני כ"ק הרה"ג האב"ד דפיעטרקוף שליט"א וגם בפני הרהגה"ג הנקרא מאטייטשער לעוי זצ"ל וקלסוהו מאוד: בסכות תשבו שבעת ימים כל האזרח בישראל ישבו בסכות הנה במעשי אורג ביוצר ליום ב' של סכות בד"ה כי אקח מועד מביא בשם הראב"ן דעכו"ם אסור לישב בסוכה אם לא שיתגייר ויליף מכל האזרח בישראל ישבו בסכות, וכתב בשם הרא"ף אף שלא נמצא דין זה בפוסקים ראשונים ולא באחרונים מכ"מ דברים של טעם הם, ויש לעיין אם מותר לזמן עכו"ם שיאכל עמו כביצה פת בסוכה משום לפני עור ל"ת מכשול כו' ועיי"ש במעשה אורג - והנה הרא"ף דכתוב דדברים של טעם הם ולא גילה הטעם דאם יליף מכל האזרח הרי הוא גזה"כ, אבל נלפענ"ד לפרש הטעם עפי"מ דאיתא בבני יששכר בשם האזולאי בהא דמצות סוכה דהוא זכר לענני כבוד כדאיתא בגמ', דלמה עושין זכר לענני כבוד יותר משאר הנסים שנעשה