זקן אהרן (קורץ) ריט

ובא אשר לו הבית והגיד לכהן לאמר כנגע נראה לי בבית פירש"י אפי' הוא חכם ויודע ודאי שהוא נגע לא יפסוק דבר ברור לומר נגע נראה לי בבית אלא כנגע נראה לי וכתב בשפ"ח למדה תורה דרך ארץ שיאמר לשון ספק כמו שאמרו חכז"ל למוד לשונך לומר אינו יודע ע"כ וי"ל עוד בזה כיון דעיקר הטומאה וטהרה תלוי בכהן ואפי' כהן עם הארץ ילמוד הת"ח אפי' ישראל את הכהן והכהן יאמר טמא או טהור דכך גזרה התורה שיפסוק הדין רק עפ"י כהן, א"כ אם ישראל הוא ת"ח ויודע שהוא נגע ויאמר להכהן נגע נראה לי הוי לי' מורה הלכה בפני רבו דדין הזה נתנה התורה את הכח לדון ולהורות רק להכהן דוקא. עוד י"ל דאם יאמר נגע נראה לי א"כ שוויא אנפשי' חתוכה דאיסורא ואסור לבוא אל הבית תיכף, ובאמת אמרה התורה וצוה הכהן ופנו את הבית בטרם יבא הכהן פירש"י דכ"ז שאין כהן נזקק לו אין שם עוד תורת טומאה, ועדיין הכל טהור ומותר לבא אל הבית עד שיפסוק הכהן טמא או טהור מש"ה צ"ל לשון ספק: פרשת אחרי מדרש פליאה בשעה שמתו שני בני אהרן אמרו מה"ש לפני הקב"ה א"כ למה קרעת לישראל את הים השיבו שרפי מעלה השיבנו ד' אליך ונשובה חדש ימינו כקדם ע"כ הנה לכאורה תיקשו שאלת מה"ש למה קרעת לישראל את הים הרי הי' מוכרח הקב"ה לקרוע את הים להצילם מיד מצרים הרודפים אחריהם, וצ"ל דהרבה דרכים למקום להצילם ע"י עמוד הענן וכדומה אפס עדיין תיקשו הא כתיב וירא ישראל את היד הגדולה אשר עשה ד' במצרים ויראו העם את ד, ויאמינו בד' וא"כ י"ל דע"י קריעת הי"ס לישראל באו ישראל ליראת שמים וא"כ י"ל דלכך קרע הקב"ה את הים לישראל כדי שייראו העם את ד' אך י"ל דכוונת המלאכי בשאלתם הי' כיון דאמר השי"ת בקרובי אקדש והיינו שיאמרו ישראל אם בגדולים כך בקטנים על אחת כו"כ, וא"כ באו ליראת שמים ע"י מיתת שני בני אהרן ושוב למה קרעת להם את הים, והנה באמת יש לחלק בין יראת שמים שבאה לישראל ע"י מיתת בני אהרן ליראת שמים ע"י קרי"ס דע"י מיתת בני אהרן הי' להם רק יראת העונש אבל היראה שבא מבקיעת י"ס שראו מצרים מת על שפת הים מגודל הנס שראו בשונאיהם בא להם יראה מתוך אהבה, והנה איתא הקב"ה מחולק עם כנס"י הקב"ה אומר שובה ישראל תחלה דאמר ר' אליעזר אין ישראל נגאלין אלא בתשובה ואם לא יעשו תשובה מעמיד עליהם מלך כהמן, אבל כנס"י אומרים השיבנו ד' אליך ונשובה והחילוק הוא אם הקב"ה ישוב מתחלה את ישראל ואח"כ יחזרו בתשובה תהי' התשובה מאהבה כמו בבקיעת הי"ס, משא"כ אם יעמיד הקב"ה עליהם מלך כהמן לא תהי' התשובה רק מיראה כמו במיתת בני אהרן, ומעתה יובן שפיר מדרש הנ"ל דהמלאכים לא חלקו בין יראת עונש ליראת אהבה וע"כ שאלו כיון דמתו שני בני אהרן למה קרעת להם את הים וכנ"ל, וע"ז השיבו שרפי מעלה השיבנו ד' אליך ונשובה שהוא טענת הכנס"י שרוצים בתשובה מאהבה וע"כ שפיר שבקע להם את הים שיגיעו למדריגת תשובה מאהבה והבן: ופשט את בגדי הבד אשר לבש כו' ורחץ את בשרו כו' בס' תורת משה עה"ת מהגאון הח"ס הקשה דלמה הוצרך הכה"ג טבילה כשפשט בגדי לבן ולבש בגדי זהב כיון דבגדי לבן קדושים יותר מבגדי זהב דבבגדי לבן עושה העבודה לפני ולפנים ועיי"ש מה שתירץ בזה ולא זכיתי להבין דברי קדשו דמה שהגאון זצ"ל מקשה הוא גמ' מפורשת במס' יומא ל"ג דעושה ק"ו בגדי זהב מבגדי לבן והגמ' מדחה את הק"ו דאיכא למיפרך דבגדי זהב כפרתן מרובה ועיי"ש, אמנם י"ל דעת החת"ס בזה דרק דרשא תדרוש לקבל שכר ע"כ אביא בזה נמי את דברי בני היקר כבמו"ה יצחק נר"י שאמר לתרץ קושית התוס' די"ל משום דכה"ג