זקן אהרן (קורץ) ריז

ובהרמב"ן ושאר מפרשים, ולפענ"ד לומר בזה דבר מושכלת עפי"מ שמביא בזה הבעתוס' בד"ה ועמוק וז"ל נמצא בתו"כ דלכך נאמר ועמוק אין מראה מן העור לגלות על קרא דלעיל שלא תאמר דהא כתיב לעיל עמוק מן העור אז הוא טמא אבל אם הנגע נשוה לבשר לא כו' וזהו כוונת פירש"י לא ידעתי פירושו והוי כמו שהי' כתוב בפירש"י להיפך, פירושו לא ידעתי, הא דכתיב ועמוק אין מראה פירושו הוא לא ידעתי כי בכ"מ מראה לבנה ודאי עמוקה מן העור אבל אם אינו ידוע אם עמוקה שנראה נשוה לבשר אז בעי הסגר ולא טמא והבן: בדד ישב מחוץ למחנה מושבו ויש לדקדק מל הכפל לשון דהי' סגי לומר בדד ישב מחוץ למחנה או לומר בדד מחוץ למחנה מושבו, ונלפענ"ד לתרץ עפי"מ שמקשה בס' יד יוסף בהא דאמר בערכין מפ"מ אמרה תורה דמצורע ישב בדד מחוץ לג' מחנות בשביל שהוא הבדיל ע"י לשה"ר בין אדם לחבירו ובין איש לאשתו ולכך גם הוא יבדל, והקשה בס' יד יוסף דלמה הוצרך לטעם זה הלא בלא"ה מצורע הוא חולי המדבקת ומזיק לאחרים מש"ה צריך לישב בדד ותירץ דבאמת איכא מצורעת טבעי שהיא חולי המדבקת אבל איכא עוד מצורע הבא בשביל עונשין של לשה"ר וכדומה דאז אינו מזיק רק למי שעשה עבירה ולא לזולתו, ומש"ה שפיר מקשי הגמ' על מצורע ענשיי למה ישב בדד הא הך מצורע ענשיי אינה חולי המזקת וע"ז משני הגמ' שפיר משום שהוא הבדיל ע"כ, ועפי"ז נלפענ"ד לומר דמצורע טבעי עם מצורע עונשיי נמי אין יכולין לישב ביחד משום דמצורע טבע יכול להזיק להמצורע עונשיי שיהי' לו ג"כ חולי המדבקת וכמובן, ועפי"ז נ"ל כיון דבאמת אין יכולין להכיר בין מצורע טבעי בין מצורע עונשי ולכך כל שני מצורעין אסורין לישב ביחד אפי' במקומם מחוץ לג' מחנות, ומעתה שפיר מתורץ הכפל לשון דאי ל"ה אמר רק בדד ישב מחוץ למחנה הו"א דמחוץ למחנה יכולים לישב מצורעים הרבה ביחד, וע"כ אמר הכתוב עוד הפעם מושבו והיינו דגם במושבו מחוץ למחנה גם שם ישב בדד ולא עם מצורע אחר ביחד וכנ"ל, ומאי מאוד יתורץ בזה קושית רבינו הגאון הר"ר יונתן זלל"ה על הגמ' דפריך על הנך ד' מצורעים שהיו יושבים פתח השער מי המה ומשני שהם גחזי ושלשה בניו, ומקשה הגאון דלאיזה נפ"מ פריך הגמ' מי המה יהיו מי שיהיו ועיי"ש בס' אהבת יונתן פ' מצורע מה שתירץ בט"ט, ועפ"י דברינו יתורץ היטב כיון דלפי משמעות הקרא מוכח דהנך ארבעה מצורעים היו יושבים כולם ביחד בפתח השער ולא שמרו זה מזה וקשה דלמא הי' אחד מהם מצורע טבעיי ואחד מצורע עונשיי ואסורין לישב ביחד מש"ה פריך הגמ' מי המה אשר היו מותרים לישב ביחד ולא חיישי שיזיקו זה לזה בחולי המדבקת. ע"ז משני הגמ' בט"ט שהיו גחזי ובניו אשר נתקללו מפי אלישע דהי' קללה אחת לכולם מש"ה לא היו חוששין ודוק היטב: פרשת מצורע זאת תהי' תורת המצורע ביום טהרתו והובא אל הכהן ויצא הכהן אל מחוץ למהנה לכאורה תיקשו דהא הוי שני כתובים המכחישים זא"ז דהא אמר והובא אל הכהן משמע דהמצורע בא אל הכהן וכמש"כ בבעתוס' וז"ל והובא אל הכהן קרי בי' והוא בא כו' ועיי"ש, ואח"כ אומר ויצא הכהן אל מחוץ למחנה משמע שהכהן ילך אל המצורע, עוד יש לדקדק בקרא דלעיל בפ' תזריע בדד ישב מחוץ למחנה מושבו למה הכפל לשון דהי' סגי לומר בדד ישב מחוץ למחנה או לומר בדד מחוץ למחנה מושבו, אבל נ"ל דאי הוה אמר בדד ישב מחוץ למחנה הו"א דא"צ להרחיק מן המחנה רק ד' אמות בלבד משום דבכמ ד' אמות של אדם הוי מקומו של אדם, דמהאי טעמא קיימ"ל דד' אמות של אדם קונה לו בכ"מ והיינו דהוי מקומו וא"כ כל משך ד' אמות של המחנה הוי של המחנה דהוי מקומם ואסור לישב במקומם, וצריך לישב מחוץ לד' אמות של המחנה אבל א"צ להרחיק יותר וד' אמות של המחנה ומש"ה כפל הכתוב בתיבת מושבו