זקן אהרן (קורץ) ריד

לזכר וס"ו לנקיבה דם טוהר ומותרת לבעלה והרי היא בכל ימי טוהר שלה כטמא שטבל ולא העריב שמשו וכו' ודוקא אם טבלה אחר ז' לזכר וי"ד לנקיבה אבל אם לא טבלה כל דם שתראה אפי' בתוך ימי טוהר הרי הוא כדם נדה ומטמא לח ויבש שלא תלה הכתוב בימים לבד אלא בימים וטבילה ועיי"ש, ובאמת דלא נזכר שום טבילה בכתוב דכתיב כימי נדת דותה תטמא, והרי נדה (בעצמה שצריך טבילה לא כתב קרא בהדיא ועי' בתוס' יומא דע"ח, חגיגה די"א, וביבמות דמ"ז שכתבו מקור לטבילת נדה, ועי' בבעתוס' בפ' זו ע"ש) ולפענ"ד רמז נכון אמרתי בזה בפסוק תשב "בדמי טהרה בכל" הראשי תיבות עם הסופי תיבות מהנך ג' תיבות "בדמי טהרה בכל" נוטריקון בטבילה: אשה כי תזריע וילדה זכר נלפענ"ד לפרש עפי"מ דאיתא במס' תענית אצל מר עוקבא ואשתו כשברחו שלא לבייש את העני והיתה יכולה אשתו לעמוד על רגלי' בכבשן ומר עוקבא לא הי' יכול לעמוד על רגליו והי' מוכרח לעמוד על רגלי', ואמר שם הטעם כי זכות הצדקה של אשה גדולה משל איש דאשה דרכה ליתן לעני מאכלים שהעני נהנה מיד משא"כ איש דרכו ליתן לעני מעות ואין העני נהנה מיד ועיי"ש, וידוע דנקיבה בחינת מקבל וזכר משפיע והנה תולדותיהן של צדיקים מצות ומע"ט וזהו שאמר אשה כי תזריע היינו שתתן צדקה כדכתיב זרעו לכם צדקה, וילדה היינו המצוה תיכף בזריעה שהעני נהנה מיד ולכך וילדה זכר בחינת משפיע כמו באשת מר עוקבא שע"י מצותה הייתה משפיעה עליו ומצלת אותו: ב) ובדרך הלצה מנהג הנשים שאין להם בנים כותבים ס"ת לזכר עולם ובאמת המצוה הי' עדיף לחלק המעות לתלמידי חכמים לחזק אותם לת"ת או להשיא בת עני בן טובים והא ראי' דמוכרין ס"ת בשביל הנישואין כו' וזה שאמר אשה כי תזריע שתתן צדקה וילדה זכר דהוי לה כמו שילדה זכר: ארבעים יום קודם יצירת הילד מכריזין בת פלוני לפלוני במס' סוטה ב' ונשאלתי למה אמר בת פלוני לפלוני דהי' צ"ל בת פלוני לבן פלוני או צ"ל פלונית לפלוני, והשבתי עפי"מ דאיתא בן שמנה עשרה לחופה ואיתא בגמ' בתך בגרה שחרר עבדך ותן לה וכתבי שם בתוס' דההכרזה היא ביצירת החתן, וא"כ אם החתן נוצר צריך הכלה להיולד חמש= שנים אחריו ולכך שפיר ניחא שמכריזין בת פלוני שתיולד לאח"ז לפלוני הנולד כעת ועיין במהרש"א: א"י כי בנקיבה דאסור להמתין עד שתבגר וע"כ דצריכין לקדשה בקטנותה או בנערותה והרי אז עיקר המקדש הוא אבי' והכסף קידושין הם שלו, אבל בזכר עיקר הוא החתן דאין לאב רשות לקדש את בנו וע"כ שפיר תלה בשניהם שתלוין הקידושין ולדבר הזה העיר אותי ידידי החסיד המנוח ר' הירש ליב זונרייך ז"ל: א"י עפי"מ דאיתא דצריך לישא בת ת"ח וגם איתא הנותן בתו לע"ה כאלו כופתה לפני הארי הרי דבעיקר הקידושין צריכין לדקדק על החתן שיהי' ת"ח גם על אבי הכלה, ולכך שפיר דמכריזין על הנך שניהם שצריכין לדקדק עליהם דומה בדומה: ארבעים יום קדם יצירת הולד מכריזין כת פלוני לפלוני עוד גירסא אחרת שם בכל יום ויום מכריזין בת פלוני לפלוני בית ושדה פלוני לפלוני, ונ"ל דע"כ הפירוש דבכל יום ויום מכריזין בת פלוני לפלוני וכן בית ושדה דעל כל דבר מכריזין מקודם היינו פעם אחת ולא בכל יום ויום על דבר אחד, והא דאמר בכל יום ויום היינו דבכל יום ויום איכא זיווגים אחרים ובתים ושדות אחרים להכריז עליהם, ולפי"ז ע"כ החילוק בין שתי הגירסות הראשונה הוי הכרזה כל ארבעים יום על זיווג אחד, ולגירסא ה"ב אין הכרזה רק פעם אחת לכל זיווג, ומופלג אחד הקשה אותי הא יש לפרש ארבעים יום קודם יצירת הולד מכריזין היינו נמי פעם אחת באותן ארבעים יום והיינו בתחלת הארבעים, והשבתי לו דא"כ הי' צ"ל יום ארבעים קודם יצירת הולד ומדאמר ארבעים יום הפירוש הוא ע"כ על כל יום ויום דוגמא לדבר שלשים יום לפני הפסח שואלין ודורשין. ולכאורה צריך להבין לגירסא דארבעים יום למה צריך הכרזות של ארבעים ימים וגם באיזה סברא פליגי דלגירסא השני סגי בפעם אחת כנ"ל, אמנם נ"ל עפי"ד הגמ' ברכות הבאתי לעיל דבכל מ"ם יום יכולין להשתנות