זקן אהרן (קורץ) רב

ראשון ואח"כ בניו, ואם תאמר שבכולן סומכין יחדיו י"ל גורעין ומוסיפין ודורשין פירוש גורעים הואו דאהרן ומוסיפין על וסמך והרי בכלהו וסמכו ונראה דלמדרש כן כתיב אהרן מלא עכ"ל, והנה ראיתי וחפשתי ולא מצאתי כי לא נאמר אהרן בוואו רק בלא וואו רק לפי שכך יצא הדבר מפי רבותינו בעתוס' מסתמא הצדק אתם אך הא קשיא לי דלמה כאן בפ' צו נאמר בפר הנאמר ראשון ויסמוך אהרן ובניו ובאיל העולה ואיל המלאים נאמר בשניהם ויסמכו וצ"ע, ולולא דעת רבותינו בעתוס' נ"ל דבאמת בכולם הי' הסמיכה בזא"ז גם בנים לא סמכו שניהם יחדיו רק בזא"ז ולכך נאמר בתחלה בפר וסמך אהרן ובניו להורות דמקודם אהרן בלבד ואח"כ בניו ולפי"ז אע"ג דבאיל העולה הרי כתוב וסמכו אהרן ובניו נמי צ"ל דפירושו הוא אהרן ואח"כ בניו דכבר גילה לן הכתוב ובפר וסמך אהרן ובניו, והא דנאמר אח"כ באיל המלאים וסמך אהרן ובניו דבא נמי לגלות דמתחלה אהרן ואח"כ בניו לא לאהרן אצטריך דכבר גילה לן בפר ואם אינו ענין לאהרן תנהו כבניו דגם בניו היו סומכין רק בזאח"ז, ומאחר דכבר גילה בפ' תצוה דאע"ג דנאמר וסמכו נמי הכונה דכולם סומכין רק בזאח"ז ולכך הכא בפ' צו שוב לא אצטריך רק מדכתיב בפעם ראשונה ויסמוך אהרן ובניו דמשמע אהרן ואח"כ בניו ממילא נודע דגם בשתי האלים, אע"ג דכתיב ויסמכו אהרן ובניו נמי הכוונה רק בזאח"ז והבן: ומפתח אהל מועד לא תצאו שבעת ימים ופתח אהל מועד תשבו יומם ולילה שבעת ימים הקשה באבן עזרא דלמה לי קרא הב' דהא אם לא תצאו במילא ישבו ואם ישבו לא יצאו, ונ"ל עפ"מ שכתב בבעתוס' פ' פקודי בד"ה וכסף פקודי העדה וז"ל בא וראה כמה חביב המשכן שהוא כנגד ברייתו של עולם כו' ועיי"ש, עיקר כוונת בעתוס' לומר דכל מה שנבראו בששת ימי בראשית הכל היו דגמתן בעשיות המשכן. ומעתה נ"ל דכמו שלאחר שנברא העולם הושיב הקב"ה את אדם הראשון בג"ע לעבדה ולשמרה וצוה לו מכל עץ הגן אכל תאכל למצות עשה כמו שהביא בס' ברכת שמואל בשם עשרה מאמרות דהך קרא מכל עץ הגן נאמר לאדה"ר למ"ע כפסח וקדשים, ומעץ הדעת אשר בתוך הגן לא תאכל היא מצות ל"ת וא"כ נצטווה אדה"ר אז בעול"ת, כמ"כ אהרן הכהן בסוף בנין המשכן הושב אהרן ג"כ בפתח אהל מועד באזהרת מיתה במצות עשה ול"ת, ולכך שפיר אמר ומפתח אהל מועד לא תצאו שבעת ימים זהו הל"ת ופתח אהל מועד תשבו כו' הוא למ"ע והי' זה הציווי כדי לתקן החטא של אדה"ר, וזהו שנאמר ויעשה אהרן ובניו ובפירש"י להגיד שבחן שלא הטו ימין ושמאל נל דבא בזה להגיד ויעש כן אהרן שעשה ע"מ כן לתקן החטא של אדה"ר: והנותר בבשר ובלחם באש תשרפו כתב באבן עזרא דהך בבשר ובלחם דכתיב הוי כמו שהי' כתוב מבשר ומלחם, וכתב ע"ז הפנים יפות עפי"מ שכתב בטו"ז יורד סי' מ"ג דנותר לא שייך רק אם נשאר המעוט ממה שהי' וא"כ הכא כיון דכל יום ויום הי' פורק המשכן עת ערב והקימו בבוקר א"כ לא הי' להם לאהרן ובניו שהות לאכול רק מעט מהבשר ומהלחם משום דמשה פרק המשכן לאחר העבודה שעשה והקימו למחרת וא"כ נפסל הכל ביוצא ולכך שפיר כתב בבשר ובלחם עכ"ד, והנה באמת קשה כיון דמשה פרק את המשכן בכל יום אחר העבודה ובבוקר הקימו א"כ איך נתקיים הקרא ופתח אהל מועד תשבו יומם ולילה שבעת ימים: הלא אחר שנפרק המשכן ישבו בחוץ ולא בפתח אהל מועד ומכש"כ בלילה מעולם לא ישבו בפתח אהל מועד, ואפשר לדחוק דאע"ג דבלילה מפורק הי' מכ"מ ישבו במקום שהי' פתח האהל מועד בתחלה, אך לפי"ז תקשה דהי' צ"ל ובמקום פתח כו', אמנם י"ל עפי"ד רש"י דכל החצר נקרא פתח אהל מועד א"כ י"ל דנהי דמשה פרק את המשכן והקימו לא פרק רק את קרשי המשכן ולא את החצר וא"כ שפיר ישבו בחצר דנקרא פתח אהל מועד, ומעתה שוב תקשה על הפנים יפות כיון דהחצר הי' קיים ועומד בקדושתו א"כ אזדא לה התירץ של הפנים יפות הנ"ל דכיון דהבשר והלחם בחצר היי א"כ לא נפסל ביוצא ע"י פריקת המשכן - אולם הרה"ג הצדיק המנוח ר' שלאמקע זצ"ל אמר דאפי' אם כדברינו דהחצר נשאר קיים מכ"מ לא נדחה מפני זה דברי הפנים יפות דעכ"פ