זקן אהרן (קורץ) קצו

מיקרי הורדה א"כ גם משה יכול להיות נשיא וישאר חי ולא מיקרי הורדה, וזה הי' טענת משה אעברה נא שהוא אותיות ראב"ע והוא טענתו של משה לראי' מראב"ע, אבל מה"ד אינו כן עכ"ל בס' חנוכת התורה, ולכאורה יש להקשות ממדרש שהבאתי בדברינו הקודמים דהוריד הקב"ה למשה מכהונתו ומינה אהרן תחתיו הרי דמורידין, אך י"ל דהא לק"מ דהא רק הי' ראוי להיות משה כהן אבל עדיין לא נתעלה לכהונה, אבל קשה הא משה רבינו שימש בשמנה ימי המילואים ואיכא בגמ' שני דעות דחד ס"ל דשימש משה ח' ימים בבגדי כהונה והוי הורדה. אך י"ל דגם מהא לק"מ דתיכף מתחלה לא נתעלה לכהונה רק על הנך שמנה ימים בלבד ולכך לא נקרא הורדה, אך דלפי"ז א"כ תיקשו מכה"ג שנטמא ומינו אחר תחתיו דשייך ג"כ לומר דהשני לא נתעלה רק עד שיטהר הכה"ג הראשון ומכ"מ אמר בגמ' דשייך גם בשני אין מורידין, הרי דאע"ג דלא נתעלה רק לזמן מכ"מ שייך הורדה והדרה קושיא לדוכתי' ממשה רבינו ששימש בח' ימי המילואים וצ"ע, (א"ה באמת שי' הכנה"ג היא דבתנאי ל"ש אין מורידין, והקשו עליו כן מגמ' יומא די"ב אצל כ"ג דאמרי' שני אינו ראוי לא לכ"ג משום איבה, ולא לכ"ה משום מעלין בקודש ואמאי לא התנו עמו עי' בשד"ח כללים אות מ"ם וכפי שיטת הגמ' הי' נראה דבאם אינו לא כ"ה ולא כ"ג אינו הורדה, והסברא נראה כעין דאי' בפסחים בע"פ כמה בטלני איכא בשוקא וכן אם שניהם משמשים ל"ה הורדה, דאל"כ למה אמרי' משום איבה, וזהו רק דרבנן עי' בתוס' שם, והלא הורדה היא דאו' כדילפ' בזבחים צ"ט מקרא, וממילא מתורץ הכל דרק במשה דרצה להיות כנשיא עכ"פ שפיר הוי הורדה וא"ש, ועי' בתשו' בי"ש או"ח סי' כ"ה ותבין) ובדברינו הנ"ל דלכך ל"ה הורדה אצל משה רבינו שהורד מכהונה וניתנה לאהרן משום דעדיין לא נתעלה לכהן רק הי' עתיד להיות כהן, יש להבין היטב מה שראיתי בס"א דאע"ג דבעוה"ז ירד משה מכהונה מכ"מ למעלה ישאר בכהונתו והיינו עפי"מ דאיתא הטעם שהקב"ה מדקדק עם הצדיקים כחוט השערה משום דבאמת רצה הקב"ה לברוא את העולם במידת הדין וראה שאין העולם מתקיים שיתף בו מידת הרחמים ונתקיים מחשבת הקב"ה אצל הצדיקים, ומעתה הכ"נ לגבי משה אע"ג דבעולם הזה עולם העשיי' ל"ה כהן מכ"מ בעולם המחשבה דהיינו למעלה משה רבינו כהן כיון דבמחשבה הי' ראוי להיות כהן. (וז"ש המפורשים על הגמ' אצל ר"ע כך עלה במחשבה והבן): במדרש פ' תשא כתב וז"ל מהיכן זכה משה לקרני הוד ממה שנשתייר בקולמוס וקנחה בציצית ראשו של משה ע"כ והנה מלשון המדרש משמע דכל מה שנשתייר בקולמוס קנחה למשה, וקשה על הא דאיתא בס' חסידים סי' תשע"א דדיו הנשאר מכתיבת התורה מוחק הקב"ה בראש הצדיקים כשימותו, וא"כ משמע דלא נתקנח כולו על ראשו של משה דנשתייר הרבה מאוד שיהי' לקנח בראש כל הצדיקים ותקשה על הס"ח ממדרש הנ"ל, (ועי' לעיל בד"ה ויקרא) אמנם נראה עפי"מ שיש עוד לדקדק דבס' חסידים כתב דיו הנשאר מכתיבת התורה ובמדרש כתב דיו הנשאר בקולמוס, ונ"ל עפי"מ שהבאתי לעיל דברי הנח"ק דמש"ה לא נכתב שמו של משה רבינו בפ' תצוה משום כבודו של משה שנגזר עליו שלא יהי' כהן ע"כ לא נכתב שמו אצל הבגדי כהונה שנכתבו בפ' תצוה ע"כ, והנה ידוע דהגזירה על משה שלא יהי' כהן במדין הי' בשביל שסירב בשליחותו של מקום אבל לולא הסירוב דהי' ראוי להיות כהן שפיר הי' נכתב שמו בפ' תצוה וכמובן, וא"כ י"ל דדוקא למטה בקולמוס של משה לא ניתן דיו על שמו כיון דלמטה ניתן הדיו אחר הגזירה שלא יהי' כהן ושפיר דלא נשתייר בקולמוס רק למחוק על ראשו, אבל למעלה הי' נשאר הדיו מה שהי' עתיד לכתוב שמו של משה ומזה הדיו הנשאר למעלה שפיר מוחק הקב"ה בראש כל הצדיקים ואם שגיתי ד' הטוב יכפר ויסלח: מדרש פרשת תשא מהיכן זכה משה לקרני הוד ממה שנשתייר בקולמוס וקנחה בציצית ראשו וח"א ממה שנשא הלוחות כנגד פניו ואמרתי בזה דיפלגו בפלוגתא המובא במס' גיטין אם תורה מגילה מגילה ניתנה או תורה חתומה ניתנה. דדוקא אם