זקן אהרן (קורץ) קצד

פרשת ויקרא ויקרא אל משה כתוב בבעתוס' בשם מדרש תנחומא וז"ל לפי שהי' משה עומד בחוץ שהי' מתיירא לבא אל אהל מועד כי שכן עליו הענן אמר הקב"ה אינו דין שיהא משה עומד בחוץ מיד ויקרא אל משה ע"כ, ויש לתמוה למה משה רבינו שהי' איזה פעמים בשמים במחיצת הקב"ה כדכתיב ומשה עלה אל האלקים והשתא ירא ליכנס לאהל מועד, עוד קשה הלשון שאמר הקב"ה אינו דין שיהא משה עומד בחוץ מהו דין שייך בזה, ונ"ל עפי"מ דאיתא בס' פנים יפות דלכך אמר משה רבינו מחני נא מספרך משום שמשה תלה חטא העגל בעצמו שהוא גרם להם שחטאו ועיי"ש בפ' ויקרא בד"ה עוד יש לפרש, ועפי"ז יש לפרש דלכך ירא משה דהי' סבר אע"פ שנמחל להם החטא מכ"מ אינו ראוי ליכנס יותר מהם, אבל הקב"ה ידע דמשה רבינו נקי מחטא ולא נגרע ממעלתו הראשונה ע"כ אמר אינו בדין שיהא משה עומד בחוץ: ויקרא אל משה איתא במדרש למה אלף דויקרא זעירא ח"א משום שהי' עניו וח"א משום שלקח אשה כושית. והנה בס' חנוכת התורה פ' נשא מהגאון הגאונים הר"ר העשל זי"ע מביא מדרש רבה מהיכן זכה משה לקרני הוד ממה שנשתייר בקולמוס וקנחה בציצית ראשו של משה, והקשה איך הדעת סובל לומר על הקב"ה שנשתייר דיו בקולמוס וכי לא ידע מתחלה כמה דיו יספיק לכתיבת התורה כולה שלקח יותר מהצורך, ותירץ עפי"מ שידוע דהי' לו למשה רבינו לכתוב עניו ביו"ד וכתב בלא יו"ד נשתייר השיעור דיו לכתוב יו"ד ע"כ, וקשה מהא דאיתא במדרש נשא ויהי ביום כלת משה כלת כתיב דהי' ככלה הנכנסת לחופה דשכינתא הוא ב"ז ורק משה מחמת ענותנותו לא רצה לכתוב בהדיא כלת רק כתב כלות מלא בויו ע"כ, ועפ"י תירוצו של רבינו הגאון הר"ר העשל דהקב"ה נתן מתחלה דיו להפסיק על כתיבת התורה ולא יותר א"כ תקשה איך כתב משה רבינו מענותנותו שהי' צריך לכתוב כלת בלא ויו וכתב כלת בויו ולמה לא חשש שיחסר לו מכתיבת הדיו, עוד יש להקשות על דברי הר"ר העשיל הנ"ל שכתב משום דכתב עניו בלא יו"ד נשתייר לו למחוק על ציצית ראשו וקשה הא כנגד היוד כתב משה רבינו ואו בתיבת כלות א"כ לא נשתייר לו דיו מן היוד של עניו כיון דבמקום יוד הוסיף ואו ויוד קטנה מואו, והנה לכאורה יש לתרץ עפי"מ שהבאתי המדרש דאלף זעירא דויקרא משום שהי' עניו, וח"א משום שלקח אשה כושית, ואמרתי בזה דיש חילוק גדול בין הנך שני טעמים דלטעם שהי' עניו י"ל דהקב"ה צוה לו לכתוב ויקרא סתמא כשאר כתב רק דמשה רבינו מרוב ענותנותו כתב מעצמו אלף קטנה, אבל מדס"ל הטעם שלקח אשה כושית א"כ הוי הדבר בשביל עונש א"כ ע"כ דהקב"ה צוה לו לכתוב אלף קטנה, ולפי"ז שפיר מיושבים דברי הרבינו ר"ר העשל זצ"ל דלמדס"ל דמשה רבינו מענותנותו כתב עניו בלא יוד שפיר לשיטתו דכתב כלות בואו ואע"ג דואו גדול מיוד מכ"מ כיון דאם ס"ל דכתב ואו מחמת עניוות, א"כ סובר נמי כמ"ד דאלף זעירא דויקרא נמי משה רבינו כתב מחמת עניוות ולכך שפיר הי' לו דיו הנשאר מאלף זעירא לכתוב ואו ושפיר נשאר דיו מהיוד לקנח על ציצית ראשו והבן: אך כ"ז למאן דסובר אלף זעירא משום עניוות אבל מאן דס"ל משום שלקח אשה כושית א"כ ע"כ דכך צוה לו השי"ת לכתוב אלף זעירא מחמת עונש, א"כ חזרה קושייתי הנ"ל איך כתב כלת בואו יתירא הא יחסר לו דיו לאות אחר לדעת הרבינו ר"ר העשל דהקב"ה נתן דיו מצומצם שלא ישאר וכנ"ל, גם קשה התירץ של הר"ר העשל דנשאר דיו ממה שכתב ענו בלא יוד הרי על מקום היוד כתב בתיבות כלת ואו שגדולה מן היוד, וביותר קשה לפי"מ שמובא בס' חסידים תשע"א דדיו הנשאר מכתיבת התורה מוחק השי"ת בראש הצדיקים כשימותו הרי דנשאר דיו גם למחוק בראשו של צדיקים, אמנם נ"ל עפי"מ שמביא עוד רבינו הגאון הר"ר העשל עפי"ד המדרש דמשום שאמר משה מחני נא נמחה שמו מפ' תצוה וא"כ נשאר דיו משמו של משה ע"כ, ועפי"ז צריכין אנו לומר דהנך שני מ"ד דפליגי בא' זעירא דויקרא יפלגו נמי בוא"ו