זקן אהרן (קורץ) קצג

די"ל דמש"ה פרק המשכן והקימו בכל ז' ימים בסוד הקב"ה בורא עולמות ומחריבן ודפח"ח: ויביאו את המשכן אל משה הנה כבר הבאתי לעיל דברי פירש"י דשום אדם לא הי' יכול להקים את המשכן מכובד הקרשים ומשה העמידו אמר משה לפני הקב"ה איך אפשר הקמתו ע"י אדם אמר לו עסוק אתה בידך נראה כמקימו והוא נזקף מאליו, והדבר תמוה מאוד דאטו נזכר באיזה מקום דהקמת המשכן בעי ע"י אדם אחד דוקא שלא הי' אפשר הקמתו ע"י אדם הא יכולין הרבה אנשים להקימו, ובמדרש תנחומא ראיתי לא נזכר כלל לשון כובד הקרשים רק משמע שעפ"י הנס לא יוכלו להקימו וא"כ לק"מ אבל לפירש"י שפירש משום כובד הקרשים אינו מובן, אבל נ"ל בזה עפי"מ דאיתא בבעתוס' בד"ה וכסף פקודי העדה וז"ל בא וראה כמה חביב המשכן שהוא כנגד ברייתו של עולם כיצד ביום הראשון בראשית ברא את השמים וכתיב נוטה שמים כיריעה וכנגדן במשכן ועשית יריעות עזים, בשני יהי רקיע ויהי מבדיל וכנגדו במשכן והבדילה הפרוכת. בשלישי יקוו המים וכנגדו ועשית כיור ששם המים מכונסין. ברביעי יהי מאורות וכנגדן ועשית מנורת זהב, בחמישי ועוף יעופף וכנגדו והיו הכרובים פורשי כנפים, בששי נברא אדם וכנגדו ואתה הקרב אליך את אהרן אחיך, בשביעי ויכולו וכנגדו ותכל ושם כתיב ויברך אלקים וכנגדו ויברך אותם משה שם כתיב ויקדש אותו וכנגדו וימשח אותו ויקדש אותו, וכנגד שמים קדשי קדשים ששם שכינת הקב"ה וכנגד הארץ ופרי הארץ השלחן ושתי המערכות של לחה"פ שש המערכות כנגד ששה עתים זרע וקציר וקור וחום וקיץ וחורף עכ"ל אות באות. ועפי"ז י"ל דמש"ה לא הי' שום אדם יכול להקימו רק משה לבדו להורות כנגד עיקר בריאות העולם שלא הי' רק ע"י הקב"ה לבדו וכדאיתא דלכך לא נבראו המלאכים עד יום שני שלא יאמרו שהמלאכים סייעו לבריאות העולם ולכך נמי י"ל דנזקף מאליו כנגד בדבר ד' שמים נעשו ג"כ מאליו נעשו והבן: ויכס הענן את האוהל מועד וכבוד ד' מלא את המשכן ולא יכול משה לבא אל אוהל מועד פירש"י וז"ל וכתוב אחד אומר ובבוא משה אל אהל מועד בא הכתוב השלישי והכריע ביניהם כי שכן עליו הענן אמור מעתה כ"ז שהי' עליו הענן לא הי' יכול לבא נסתלק הענן נכנס ומדבר עמו עכ"ל, ויש להקשות על מאי שפירש"י נסתלק הענן נכנס ומדבר עמו הלא נאמר ובהעלות הענן מעל המשכן יסעו בני ישראל ועיין בתרגום שמפרש ובהעלות ובהסתלקות דהסתלקות הענן הי' הסימן לנסוע ומנאי ידע לחלק בהסתלקות הענן אם ליכנס או למסע, ונ"ל די"ל הפירוש ויכס הענן את אהל מועד שהענן הי' מכסה את כל האהל מכל הצדדין ומלמעלה עד שסתם גם בפני הפתח וע"כ שפיר לא יכול ליכנס, משא"כ כשנסתלק הענן היינו מצד הפתח אז נכנס ומדבר עמו אבל ובהעלות שנתעלה ונסתלק לגמרי מכל המשכן אז שפיר הי' הסימן למסע: ובני היקר החריף כש"ת מו"ה יעקב נר"י אמר לחלק בין אהל מועד ובין המשכן דאע"ג דבכמה מקומות קרו לי' אהל מועד וקנו לי' משכן היינו בדרך כלל אבל בפרטות מקום המשכן ששם הארון עם הלוחות על שם כבוד השכינה ששוכן שמו שם ומדבר עם משה מבין הכרובים, וכן אמר הכתוב ויבא את הארון אל המשכן וישם את פרכת המסך ומקום שעמד השלחן והמנורה נקרא אהל מועד כמש"כ ויתן את השלחן באהל מועד על ירך המשכן וישם את המנורה באהל מועד נוכח השלחן וכו' הרי דמשכן לחוד ואהל מועד לחוד ומעתה יובן שפיר ויכס הענן את אהל מועד כוונתו דגם האהל מועד נתכסה ששם הפתח לכניסה וכששכן עליו הענן לא יכול משה לבא אל אהל מועד אבל כשהענן הי' שוכן רק על המשכן בלבד ולא על אהל מועד שפיר נכנס משה לאהל מועד ומדבר השם עמו אבל ובהעלות הענן מעל המשכן דגם מהמשכן הי' נסתלק הי' הסימן למסע ובעז"ה הניחו לו מקום להתגדר (ועי' במזרחי שהאריך בענין זה ובריש ויקרא ע"ש ותבין):