זקן אהרן (קורץ) קפה

מאן דיהיב זהב לעגל יצא סימן בפניו כמבואר בתרגום יוב"ע, אז ראה משה רבינו שבאמת רק מעוטא דמעוטא בבני ישראל שחטאו בעגל ע"כ שאל משה רבינו אח"כ את אהרן מה עשה לך העם היינו ישראל כי הבאת עליו חטאה גדולה ויאמר אהרן אתה ידעת את העם כי ברע, ופירש בנח"ק בשם הר' אפרים ברע אותיות ערב היינו הערב רב הם הפושעים ואמרו לי עשה לנו אלהים שאשפיע עליו רוח קדושה שיהי' לו חיות להיות מנהיג במקומו ואומר להם למי זהב ויתנו לי ואשליכהו באש ועשו הערב רב ע"י כשוף ויצא העגל הזה, ואז הבין משה רבינו דבאמת בנ"י נקיים המה רק נסתבכו דעתם ע"י הערב רב שהטעו אותם באמרם לאהרן להשפיע עליו רוח קדושה והם עשו בכשוף שיהי' לו חיות וישראל סברו שהשפיע עליו אהרן רוח קדושה מהש"מ ע"כ לא הי' לישראל שום פתחון פה להשיב את החוטאים והי' ח"ו נראה מישראל שתיקה כהודאה. ולכך גם עליהם נסתבך החטא אבל באמת שישראל לא נעשו מומרים והלחות בקדושתן קיימו ולכך שפיר ניחא שגם השברי לחות מונחות בארון ומיושב שפיר. אפס משה רבינו עדיין הי' דואג על שנהג בהלחות מנהג בזיון למפרע ולכך אמר לו הקב"ה בעת שאמר לו פסל לך כו' כראשונים אשר שברת ודרשינן יישר ששברת כדי להפיס דעתו של משה נתן לו תודה על שבירתו והבן: ובזה נתיישב קושית המפרשים הא דאמר בגמ' ישראל לא היו ראוין לאותו מעשה רק להורות תשובה והקשו על עון גדול כזה שזנו ישראל תיכף אחר מעמד ה"ס במעשה העגל לומר רק להורות תשובה, ובהנ"ל מיושב שפיר כיון דחזינן דבאמת השברי לחות מונחות בארון א"כ ע"כ דבקדושתן קיימו וא"כ ע"כ דלא נפסלו לגמרי ומכ"מ הי' רצון הקב"ה שישברו וינהג בהם מנהג בזיון בכדי להראות דחטא גדול הי' ומכ"מ תשובה מהני והבן: ויאמר משה אל אהרן מה עשה לך העם הזה כי הבאת עליו חטאה גדולה לכאורה קשה מנא ידע משה רבינו דאהרן הביא עליהם את חטא הזה דהי' לו לשאול מי עשה החטא הזה, ונראה כ' הנח"ק מביא בשם בשם הר' אפרים בפסוק כי פרוע הוא וז"ל כי פרוע הוא מגולה שנסתלקו ענני כבוד אלא שהחזירם משה בתפלתו ע"כ, והנה ידוע דענני כבוד היו בזכות אהרן ועכשיו שראה משה שנסתלקו ענני כבוד מזה הבין דאהרן הי' לו חלק בחטא הזה וקלקל זכותו והבן: ויגוף ד' את העם על אשר עשו את העגל אשר עשה אהרן לכאורה קשה למה אמר אשר עשה אהרן והזכירו לרעה ועוד הכתיב סותר א"ע מיני' ובי' מתחלה אמר אשר העם עשו ואח"כ אומר שאהרן עשה ואי"ל עפי"מ שהבאתי לעיל דהם עשאו בכישוף שיהי' בו רוח חיים וא"כ עיקר העגל הם עשו כדי להטעות את בני ישראל וכנ"ל, אבל בעשיית אהרן לא הי' כלום כי אהרן לא רצה רק לעכבם כמו שפירש"י בד"ה באזני נשיכם ובין כך ובין כך יבא משה וא"כ לא שייך לקרותו אשר עשה אהרן: אך הפירוש כן הוא על אשר עשו את העגל אשר עשה אהרן היינו מה שאהרן עשה נתייחס באמת על עשייתם כי אהרן לא עשה מאומה, ומש"ה שפיר אצל אהרן לא נאמר שם העגל כלל רק סתם אשר עשה אבל בהעם שפיר נאמר עשו את העגל כי רק הם עשו העגל כנ"ל והבן: פרשת ויקהל ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי יהי' לכם קודש כל העושה בו מלאכה יומת פירש"י הקדים להם אזהרת שבת לציווי מלאכת המשכן לומר שאינו דוחה את השבת וקשה למה שינה משה רבינו להקדים אזהרת שבת למלאכת המשכן והקב"ה הקדים מלאכת המשכן לאזהרת שבת, וא"ל הטעם שפירש"י לומר שאינו דוחה את השבת הלא גם בציווי של הקב"ה שהקדים מלאכת המשכן ואח"כ אמר אך את שבתותי תשמרו פירש"י מדכתיב אך כו' למעט את השבת ממלאכת המשכן וא"כ למה שינה משה רבינו