זקן אהרן (קורץ) קפג

טובתו למה ניסה הקב"ה בזה שנית למשה בחטא המרגלים. גם תקשה כפי רצונו של הקב"ה להרבות את משה יותר מישראל כמו שאמר ועצום ממנו תקשה למה מגיע למשה יותר מברכת השם להאבות, ואי משום דבני ישראל היו חוטאין הלא גם בני משה הבחירה בידם ושמא יחטאו, ובהנ"ל מיושב היטב דבחטא העגל לא רצה משה כיון דלא יתקיים שבועת השם אל האבות ע"י משה וזרעו בלבד משום דברכת השם קאי על כל יעקב, וע"כ הוצרך הקב"ה בחטא מרגלים להוסיף למשה תיבות ועצום ממנו והיינו שהודיעו הקב"ה למשה שכל הנשמות אשר עתידים להוליד מכל השבטים יצאו ממך ופירוש הדברים כן הוא ואעשה אותך לגוי גדול ועצום והוא ממנו מישראל שכולם יולדו אצל משה ושפיר יתקיים השבועה מכל זרע יעקב והבן: וירא את העגל כו' וישלך מידיו את הלחת וישבר אותם תחת ההר פירש"י אמר אם פסח שהוא אחד מן המצות אמרה תורה כל בן נכר לא יאכל בו כאן התורה כולה וכל ישראל מומרים ואתננה להם ע"כ, ולכאורה תירץ זה מספיק על שלא נתן להם הלחות אבל עכ"פ לא הי' לו לשברן רק להמתין עד שיהיו ראוין ליתן להם. - ונלפענ"ד עפי"מ דאמרו ישראל לאהרן קום עשה לנו אלהים אשר ילכו לפנינו כי זה משה האיש אשר העלני מארמ"צ לא ידענו מה הי' לו, וקשה אם משה אין כאן אהרן יש כאן או אחד אשר יבחר מישראל להעמידו במקום משה ולמה בקשו עשות אלהים ובחרו בעגל הזהב יותר מלהעמיד איש צדיק וראוי לאותו איצטלא. אבל לפי"מ שפירש"י שהשטן הראה להם שמת משה א"כ י"ל דסברו כיון דמשה רבינו שהי' ארבעים יום וארבעים לילה בשמי השמים בלא שינה ובלא מאכל ועכ"ז מת מסתמא לא יצויר שום אופן על בן אדם שלא ימות, ורש"י מפרש בפסוק לך רד מגדולתך לא נתתי לך גדולה אלא בשבילם ע"כ ומש"ה סברו דכמו שהקב"ה הגדיל את משה בשביל ישראל כמ"כ יכול הקב"ה להגדיל תבנית הזהב ג"כ בחיות הקדושה ולעשותה אלהים כמו משה שנקרא אלהים ותבנית הזהב יהי' אלהים לעולם כי ע"ז לא נגזר מיתה (וכמו שהובא לעיל בשם הבעתוס' ובדרשות הר"ן) וע"כ אמרו כי זה משה האיש בעבור שהוא איש שנגזר עליו מיתה לא ידענו מה הי' לו דאע"פ שנקרא אלהים יכול להיות שמת דעכ"פ בן אדם הוא דאע"ג שהשטן הראה להם דמותו שמת מכ"מ לא האמינו עדיין בבירור, וע"כ אמרו עשה לנו אלהים אשר ילכו לפנינו לשון רבים שסברו דאע"פ דיכול להיות עדיין שיבא משה חי בחזרה מכ"מ לא ידחו זה מפני זה רק ילכו שניהם לפנינו והבן - אך כ"ז אם נאמר כדברינו שלא האמינו בטח שמת משה אבל י"ל בדרך אחר על שנאמר לשון רבים שסברו ודאי דמת משה כמו שראו דמותו שמת כמובא במדרש, אבל כיון שהי' דעתם להשפיע שפעת קדושת אלקים על העגל אמרו לשון רבים שילכו לפנינו שהיו מדמין דבר המבולבל עגל הזה לכבוד קונם ח"ו והיינו שילכו לפנינו היינו הקב"ה ולהבדיל עם העגל הזה שילכו שניהם לעולם והבן, (וכדאי' בגמ' סנהדרין) שעבדוהו בשותפות אבל טעו בזה טעות גדול דהא אמרינן בגמ' אלמלא לא נשתברו הלחות נעשו חרות ממלאך המות דאם לא נעשה העגל ולא נשתברו הלחות לא הי' מיתה בעולם, ומעתה מיושב שפיר הטעם ששיבר משה את הלחות וחזר מיתה בעולם כדי שיהי' להם אמתלא על שהמירו אותו בעגל הזהב דעליו נגזר מיתה ולא על הזהב ויש להם קצת אמתלא לדבריהם הנ"ל, אבל אם לא נשתברו הלוחות והי' המיתה בטל מן העולם שוב אין להם שום תירץ על שבחרו בעגל הזהב דלא שייך מיתה דהא גם מהאנשים הי' בטל המיתה והבן: ויהי כאשר קרב אל המחנה וירא את העגל וישלך מידיו את הלחות וישבר אותם תחת ההר לכאורה הדבר תמוה מאור דרשי' מפרש אם פסח שהוא אחד מן המצות אמרה תורה כל בן נכר לא יאכל בו כאן התורה כולה וכל ישראל מומרים ואתננה להם ע"כ, וקשה הא הך ק"ו הי' לו למשה רבינו תיכף בשמים כשאמר לו הקב"ה סרו מהר מן הדרך עשו להם עגל מסכה וישתחוו לו ויזבחו לו למה לא שברן תיכף ולמה הלך עם הלחות עד שראה את העגל ואז הי' שברן שוב מצאתי בכתב סופר עה"ת שהעיר בזה ועיי"ש מה שתירץ, ונלפענ"ד דבאמת משה