זקן אהרן (קורץ) קעו

מוקדם, אך י"ל כיון דבלא"ה יש לן קרא אך למעט אצל הציווי בפ' תשא ולכך גם בפ' ויקהל בדברי משה רבינו לישראל נמי אמרינן דדרשינן דמלאכת המשכן א"ד שבת משום שהקדים ונעשה במילא ענין אחד וכנ"ל, וכ"ז משום דיש לן טעם שצריך לדרוש כן דהא כבר גילה כן הכתוב אך למעט והבן, ומעתה מיושב קושית המפרשים הנ"ל דהא אם לא הי' נאמר אך למעט רק שהקב"ה הי' מצווה מלאכת שבת קודם מלאכת המשכן שפיר הי' אמרינן בשניהם הן בפ' תשא דהקדים מלאכת המשכן לשבת והן בפ' ויקהל דהקדים מלאכת שבת למלאכת המשכן דלא דרשינן כלום והי' אמרינן דהוי תרי עניינא ואין מוקדם, רק כיון דנאמר אך למעט מלאכת משכן בשבת א"כ שפיר נעשו שניהם ענין אחד וע"כ שפיר דרשינן בפ' תשא שהקדים מלאכת המשכן לשבת למילף מהות הל"ט מלאכות ובפ' ויקהל דהקדים מלאכת שבת למלאכת המשכן שפיר דרשינן דאינו דוחה שבת והבן. - (ובענין אין מוקדם ומאוחר בתורה עי' במס' פסחים דיו ע"ב ובתוס' שם והדבר מבואר.) עוד י"ל משום דכתיב אך דא"ד שבת וא"כ שפיר אמר בפ' ויקהל דבשביל זה הקדים שבת למלאכת המשכן שאינו דוחה את השבת ולפי"ז שוב תקשה א"כ למה הקדים בפ' תשא מלאכת המשכן לשבת א"כ שוב משכן עדיפא והי' צ"ל דמשכן דוחה שבת, וע"כ שפיר אמר דצריך בפ' תשא להקדים מלאכת המשכן לשבת כדי למילף מהות מלאכות וקצרתי ויש להאריך הרבה בדברים האלה והבן: ושמרתם את השבת כו' כתב בספורנו הטעם שמלאכת המשכן א"ד שבת כי קודש הוא לכם במצ"ע מחללי' מות יומת במצות ל"ת ואין ראוי לדחות עשה ול"ת שיש בו מיתה בשביל עשה של מלאכת המשכן ע"כ ובפסוק ששת ימים תעשה מלאכה כתב טעם אחר דבששת ימי המעשה תוכלו לעשות מלאכת המשכן וא"כ אין ראוי שתדחה שבת בשביל עשיית המשכן כיון דאפשר לקיים המצוה ביום אחר איד את השבת עכ"ל, ודבריו תמוהין הלא אמרינן בגמ' בכל ענייני עשה שאינו דוחה אפי' ל"ת קלה בלבד במקום דאפשר לקיים שניהם מצד הסברא כדברי ר"ל ול"ל קרא בשבת דחמירא ויש עשול"ת נגד העשה שאינה נדחה שבת החמורה מפני עשה דבנין ביהמ"ק וגם לטעם הראשון נמי תקשה הא מסברא ידעינן לה דאין עשה דוחה לתו"ע דעלמא מכש"כ עשול"ת שיש בה חיוב מיתה. והוא שני תמיהות עצומות, ולכאורה י"ל דחידוש גדול אשמעינן בזה דאפי' לר"א דס"ל מכשירי מילה דוחה את השבת דס"ל מכשירי מצוה כמצוה דמיא והרי מילה דוחה את השבת מש"ה גם מכשירי מילה כגון איזמל בשבת נמי דוחה, וא"כ הכ"נ הרי קרבנות הקבועין בזמן דוחין את השבת א"כ הוי בנין ביהמ"ק כמו מכשירי קרבן והו"א דגם בנין ביהמ"ק דוחה את השבת כמו קרבן עצמו מש"ה שפיר צריך קרא דבנין ביהמ"ק א"ד את השבת - אולם יש לדחות דבנין ביהמ"ק לא דמי למכשירי מילה דבמכשירי מילה שפיר יש סברא דדוחה כיון דמצווה ועומד לעיל א"ע ואין לו המכשירין ולכך שפיר גם המכשירין דוחה את השבת דלולא המכשירין לא יוכל לקיים המצות מילה שיש עליו, אבל בבנין ביהמ"ק כ"ז שאין המקדש בנוי אין עליו שום חיוב להביא קרבנות וא"כ מסברא דאין בנין ביהמ"ק דוחה את השבת ובזה גם ר"א מודה דאין מכשירי קרבן היינו לבנות המקדש שידחה את השבת, ועוד י"ל דכ"ז שאין המקדש בנוי יכול לצאת ידי קרבנות בקריאת הקרבנות בתורה וכמו שהבטיח הקב"ה לאברהם אבינו ולכך אפי' ר' אליעזר נמי יודה דאין בנין המקדש דוחה את השבת, אולם נ"ל די"ל הסברא בכאן להיפך דאפי' החכמים דפליגי על ר' אליעזר דמכשירי מילה א"ד את השבת מכ"מ הכא גם החכמים מודו דמכשירי קרבן ידחה את השבת דדוקא במכשירי מילה דהיינו לעשות איזמל דאין בה שום מצוה לעשות איזמל בשבת שפיר ס"ל לחכמים דמכשירי מצוה אינה חשוב כמצוה לדחות השבת, אבל הכא בבנין הביהמ"ק חוץ מה שהוא מכשירי קרבן יש נמי בבנין המקדש מ"ע בפני עצמו ולכך הו"א דאפי' החכמים מודה לר' אליעזר דבנין המקדש ידחה את השבת דהבנין בעצמו הוא מ"ע וגם הוי מכשירי קרבן מכ"מ אשמעינן הנך טעמא של הספורנו דא"ד את השבת וכסברתי הנ"ל, משום דכל זמן שלא נגמר בנין המקדש אין שום חיוב בהבאת קרבנות ולכך לא הוי הבנין מכשירי מצוה