זקן אהרן (קורץ) קעה

הוי השבת הזה דמיון דמעשה בראשית דהא עשאו מלאכה יותר מששת ימים ואין השבת הזה יום שביעי וכמובן, ולכך שפיר דבעי שתי שבתות דאז הוי שפיר שבת השני דמיון דשבת בראשית וא"כ שפיר מיושב הסתירה שהבאתי דבאמת ראוין לגאולה גם ע"י שבת אחד רק הא דבעי גם שבת הראשון הוא רק כדי שיהי' השבת השני דמיון דשבת בראשית והבן- ועפ"י דבריו הנ"ל יתיישב כל הדקדוקים הנ"ל דאמר אך את שבתותי תשמרו היינו שתי שבתות דאז יהי' השבת השני דייקי אות ביני וביניכם כמו השבת בראשית שגם הקב"ה עשה כן ששת ימים עשה מלאכה וביום השביעי דייקי שבת וינפש, וע"ז מפרש הכתוב כיצד ושמרתם את השבת הראשון ואח"כ ששת ימים יעשה מלאכה וביום השביעי שבת שבתון קודש לד' והבן - ובזה מיושב על נכון דלמה באזהרה הראשונה אמר כי קודש הוא לכם ובאזהרה השניי' כתיב שבת שבתון קודש לד' משום דאזהרה הראשונה קאי על שבת הראשון דלא הוי דמיון השבת בראשית ע"כ אמר רק קודש הוא לכם, אבל שבת השני דהוי דמיון השבת של הקב"ה אמר קודש לד' והבן. ובזה יובן שפיר ושמרו בני ישראל את השבת הראשון לעשות את השבת השני כדמיון השבת בראשית לדורותם היינו לעולם כך יעשה שישמור שבת הראשון כדי לעשות שבת השני, וכן ישמור שבת השני כדי לעשות שבת השלישי וכן לעולם דהא אם לא ישמור שבת אחד אז גם השני אפי' אם ישמור שבת השני לא יהי' כשבת בראשית והבן, אבל אם לעולם ישמור את השבת יעשה השבת שלאחריו כשבת בראשית ואז הוא דהוי אות ביני וביניכם, כי ששת ימים עשה ד' את השמים ואת הארץ וביום השביעי שבת וצריכים אתם ג"כ לעשות כן לעשות מלאכה בששת ימים ואח"כ לשמור את השבת והבן: אך את שבתותי תשמרו פירש"י וז"ל אע"פ שתהיו רדופין וזריזין בזריזות המלאכה שבת אל תדחה מפני' כל אכין ורקין מעוטין הן למעט שבת ממלאכת המשכן עכ"ל, והקשה הפנים יפות בריש ויקהל בשם המפורשים דל"ל קרא מיוחד למעט שבת ממלאכת המשכן הי' יכול הקב"ה להקדים את השבת ואז ממילא אמרינן דמלאכת המשכן א"ד שבת כמו שפירש"י בריש ויקהל וז"ל הקדים להם אזהרת שבת לציווי מלאכת המשכן לומר שאינו דוחה שבת ע"כ, והנה לפי"מ שהעלה הפנ"י פ' תשא בקרא אך את שבתותי כו' וז"ל ולפי פשוטו י"ל דעיקר קרא אך את שבתותי לאו משום מעוט שלא ידחה את השבת אלא עיקר קרא ללמוד מאי הם ל"ט מלאכות שחייבים עליהם מיתה וכרת, וזה נשמע ממה שהקדים בתחלה כל מלאכת המשכן ואמר ע"ז אך את שבתותי תשמרו שלא לעשות כל אלו המלאכות השייכים לעבודת המשכן עכ"ד, ומעתה שפיר הוצרך הקב"ה להקדים מלאכת המשכן קודם הקרא דאך את שבתותי תשמרו כדי שנלמוד שבת ממלאכת המשכן ושוב לא נדע דמלאכת המשכן א"ד שבת וע"כ שפיר הוצרך אך למעט ומתורץ קושית המפורשים הנ"ל: עוד נלפענ"ד לתרץ עפי"מ שהקשה רבינו הגאון הר"ר העשיל זצללה"ה בהא דאיתא דישמעאל עשה תשובה מדכתיב ויקברו אותו יצחק וישמעאל בניו שהקדים יצחק לפניו ש"מ דעשה תשובה וכמו שפירש"י שם כן במקומו והקשה הגאון הנ"ל הא אמרינן בכ"מ אין מוקדם ומאוחר בתורה ותירץ דהיכי אמרינן אין מוקדם ומאוחר בתרי עניינא אבל בחד עניינא יש מוקדם דאל"כ איך דרשינן כלל ופרט או פרט וכלל כיון דאין מוקדם אלא ע"כ דבחד ענין יש מוקדם עכ"ד, ועפי"ז הקשיתי א"כ מאי פירש"י הקדים אזהרת שבת למלאכת המשכן לומר שאינו דוחה שבת כיון דהכא הוי תרי עניינא א"כ אין מוקדם, וכן קשה הא דדרשינן סמוכין איך נדרוש סמוכין כיון דאין מוקדם אמנם י"ל דאם דרשינן טעם להקדמה משום סמוכין או למילף דבר אחד מחבירו כמו כאן דהקדים הקב"ה מלאכת המשכן למלאכת השבת בכדי למילף מאי הם הל"ט מלאכות כדברי הפנ"י הנ"ל, וכן בפ' ויקהל שהקדים משה רבינו אזהרת שבת לציווי מלאכת המשכן לומר שאינו דוחה שבת א"כ שוב הנך שני עניינים מצריך צריכי להדדי א"כ שוב הוי ענין אחד והבן, והיכי אמרינן בתרי ענייני אין מוקדם במקום דלא שייך השני עניינים לדרשא - ומעתה מיושב שפיר קושית המפורשים הנ"ל כיון דבאמת יש להקשות מנ"ל לומר דדרשינן הנך דרשות ויש