זקן אהרן (קורץ) קעא

שהותר להם דאפי' אם מקיימין אינן נוטלין שכר ולכך אין איסור ללמוד עם ב"נ רק משום דר' אמי אבל חיוב מיתה ליכא רק בשאר התורה והבן: ה' לדעתי הי' אפשר לחלק הא דאמר ר' יוחנן בעכו"ם שעוסק בתורה חייב מיתה היינו דוקא בעכו"ם שעובד עבו"ז והטעם י"ל עפי"מ דאיתא דמש"ה שיבר משה רבינו את הלחות דדרש ק"ו מפסח שהיא מצוה אחת אמרה התורה כל ב"נ לא יאכל בו הלחות דנכלל בו כה"ת מכש"כ דאסור לישראל אחר עשיית העגל ועיי"ש (במס' שבת פ"ח) אבל עכו"ם שקיים השבע מצות דבכללן הוא נמי עבו"ז אינו חייב מיתה כשעוסק בתורה אפי' לר' יוחנן ויש להאריך בזה (אכן לשי' הגמ' בסנהדרין הנ"ל דכתב מטעם גזל דתורה לנו ניתנה ע"ש, א"כ אין נפ"מ אפי' אינו עובד ע"ז, מכ"מ ב"נ חייב מיתה על הגזל וכן להטעם השני מטעם מאורסה דינו כנערה המאורסה ע"ש ברש"י ז"ל וכמבואר בגמ' שם ע"ש ותבין): ויקחו אליך כתב באוה"ח דמצוה זו אמר הקב"ה למשה שלא יאמר לישראל עפ"י ד' אלא הוא בעצמו יצוה מפי עצמו שינהגו כבוד זה להביא שמן להדליק ולכן י"ל דמש"ה נאמר ויקחו אליך לדעתך ולשמך כמו שפירש"י ויקחו לי תרומה לשמי כמ"כ ויקחו אליך הפירוש לשמך לשם משה, ולכאורה הדבר צריך תבלין מדוע נשתנה מצוה זו מכל המצות שבתורה שנצטוו מאת מלך מלכי המלכים הקב"ה ומצוה זו של מנורה הוא רק מפי משה רבינו בלבד, וי"ל עפי"ד האו"ח הבאתיו לעיל דמצוה זו בא לרמז על התורה וקיימ"ל דתורה לא בשמים הוא ואין משגיחין בבת קול שהתורה ניתנה לדון אותה רק עפ"י שכל האנושיי' והתורה נקראת ע"ש משה רבינו כנאמר זכרו תורת משה עבדי וע"כ שפיר נצטוו מצוה זו שהוא נגד התורה רק מפי משה רבינו בלבד כאלו הוא הי' המצוה להורות דעצם התורה ניתנה למשה מתנה והבן. (ועי' בדרשות הר"ן שהאריך בענין זה שהתורה ניתנה לדון עפ"י שכל אנושי): א"י עפי"ד המדרש תנחומא ויקחו אליך בשבילך שתהא רואה להיכן אתה נכנס ויוצא ע"כ, ולכאורה תיקשו הא מקום השכינה הי' מאיר כ"כ שרואים בכלים שעומדים בחדרי חדרים כ"מ שבתוכן ומכש"כ שיהיו רואין להיות נכנס ויוצא ולמה לן נרות המנורה (ועי' בתוס' שבת דכ"א בד"ה וכי לאורה צריך ע"ש ותבין) אך י"ל דזה הוא באמת מעשה נסים ואסור ליהנות ע"כ צוה ד' ליקח שמן למאור לראות להיכן יוצא ונכנס וזהו ויקחו אליך בשבילך ודעתך ואע"ג דשמן המנורה הקדש הוא וקיימ"ל דאע"ג דקול ומראה וריח אין בהם משום מעילה מכ"מ אסור ליהנות מכ"מ י"ל דעל תנאי זה הוקדש ליהנות מכניסה ויציאה והוי כמו תנאי ב"ד והבן. ומעתה שפיר חדא מתורץ בחברתה דלענין שלא יהנה מן ההקדש של שמן המנורה עי"ז מאיר אור השכינה ולענין שלא יהנה ממעשה נסים ע"ז בא אור של המנורה ומשניהם יחד יכולים ליהנות בהיתר והבן: להעלות נר תמיד בס' מנורת זהב פ' בא מביא ששאל הרה"מ מוהר"ר פישל מדינאוויץ את הרה"צ ר' חיים קראשני זצ"ל על מה שאמרו בגמ' ברכות ד' ה' תפלין דמרי עלמא מה כתיב בהו כו' הלא בכתבי האר"י ז"ל כתיב שתפלין דמרי עלמא הם כתובים כמו פרשיות שלנו ואין בין פרשיות שלנו לפרשות הבוית"ש ואיך חולק האר"י על הגמ' הנ"ל דבפרשיות הקב"ה כתיב מי כעמך ישראל וכו' ועיי"ש - ולפענ"ד נראה עפי"מ דאיתא בסה"ק דכל המצות שאדם עושה בעוה"ז בגשמיות יתעביד מצוה זו למעלה ברוחניות ואיתא בגמ' אלמלא הקב"ה עוזרו לאדם לא יכול לו להגביר על היצה"ר, ולכך י"ל דהוי עיקר השורש למעלה שמשם עוזרין לאדם לעשיית המצות למטה נגד היצה"ר וא"כ הוי השורש למעלה והפירות שהם המצות למטה ועיין במס' סוטה דמתרץ הגמ' מאי פירות היינו מצות, ואיתא בתפלה של הרבינו הר"ר אלימלך זצלל"ה וז"ל ותשמח ותתפאר בנו ונעשה פרי למעלה ושורש למטה היפך מדברינו הנ"ל, אמנם י"ל דבאדם פשוט שצריך לעזר השי"ת וגם אין עושה המצוה בדחילו ורחימו דלא פרחת לעילא שפיר השורש למעלה שמשם עוזרין לאדם להתגבר על היצה"ר לעשיית המצות והפירות למטה כי לא פורחת