זקן אהרן (קורץ) יז

דכל יצורי בראשית נוגעין בעדותן הן דאם לא הי' ישראל מקבלין את התורה היו בטילין דיוחזר העולם לתהו ובהו כנ"ל, אבל שמים וארץ אפי' אם לא הי' מקבלים ישראל את התורה נמי היו מתקיימין וכנ"ל, ולכך שפיר דשמים וארץ דוקא כשרים לעדות ודוק: אולם לפי"ז קשה מריש מס' עבו"ז דקאמר לעתיד יבואו האומות לדין על שמיאנו לקבל את התורה ויאמרו אומה"ע ישראל שקיבלו האיך קיימו ויאמר הקב"ה יבואו שמים וארץ ויעודו ויאמרו אומה"ע שמים וארץ נוגעין בעידותן דכתיב אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי ע"כ, ועפ"י הנ"ל תיקשי הא שמים וארץ אינם נוגעין בעדותן כלל כיון דבלא"ה המה לא יתבטלו, אמנם י"ל אע"ג דהן בעצמן לא יתבטלו מכ"מ נוגעין בעדותן מחמת תולדותיהן חמה ולבנה כוכבים ומזלות וגלגלים שהם תולדות השמים וגם תולדות הארץ הרים וגבעות וכדומה שהתולדות היו בטלין ויראים האבות השמים וארץ שלא יתבטלו התולדות: ובזה יתורץ דקדוק עצום דכתיב אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי דהנך תיבות "יומם ולילה חקות" מיותרים באין פתרון דהי' סגי לומר אם לא בריתי שמים וארץ לא שמתי וממילא דלא הי' יום ולילה גם מהו הלשון חקות, אבל עפ"י דרכינו דשמים וארץ לא יתבטלו רק התולדות החמה והלבנה וכוכבים ומזלות מש"ה שפיר אמר יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי כיון דבאמת התולדות שהם החמה ולבנה וכוכבים ומזלות הם שפיר נקראו חקות וכדכתיב חוק וזמן נתן להם שלא ישנו את תפקידם וזהו "יומם ולילה חקות" שמים וארץ לא שמתי אבל שמים וארץ בעצמם שפיר ישארו גם בלא קבלת התורה וכנ"ל והבן: ובזה יתורץ קושית תוס' עב"ז ג' שמקשים הרי ראי' גדולה יש שקיימו ישראל את התורה דהרי שמים וארץ קיימים, ועפי"ד הנ"נ. לק"מ דשמים וארץ בלא"ה לא יתבטלו ולא בשביל עצמן הן נוגעין רק בשביל תולדותיהן והבן: ויתורץ נמי בזה קושית המהרש"א שמקשה דאם הם קיימים א"כ אינן נוגעין בעדותן ויכולין להעיד על העשיי', ואיך טענו האומות דשמים וארץ נוגעין, ותירץ המהרש"א בט"ט דעכ"פ מיקרי נוגעין מצד הנאתם שהגיע להם כבר ע"י קבלתם של ישראל והבן: ועפ"י דברינו הנ"ל בלא"ה שפיר הם נוגעין בעבור התולדות ולק"מ ובזה יתיישב דקדוק עצום למה אמרו המלאכים תנה הודך על השמים וקשה הא אם לא יקבלו ישראל את התורה הרי יוחזר העולם לתהו ובהו וא"כ לא יהי' שמים כלל אולם עפ"י הנ"ל שפיר אמרו על השמים כיון דבאמת השמים בלא"ה לא יתבטלו לעולם והבן: את השמים ואת הארץ במס' שבת פ"ח אמר חזקי' מה דכתיב משמים השמעת דין ארץ יראה ושקטה אם יראה למה שקטה ואם שקטה למה יראה, אלא בתחלה קודם שקבלו ישראל את התורה יראה וכשקבלו שקטה, ויש להקשות הרי הקב"ה התנה עם מעשה בראשית וא"כ כולם בכלל השמים וארץ וכל צבאם וא"כ למה רק הארץ יראה ועיין לעיל בד"ה אמר חזקי'. ונ"ל עפי"מ דכתיב השמים שמים לד' והארץ נתן לבני אדם ויש לומר דרק לאחר שקבלו ישראל את התורה אז שפיר ניתן הארץ לבני אדם אבל אם לא היו מקבלין כו' הי' נשאר התורה בשמים עם המלאכים והי' השמים נשארים והארץ הי' בטל, ולכך רק הארץ יראה ולא השמים ועיין לעיל בד"ה את השמים ובזה יתורץ הא דאמרו ב"ה במס' חגיגה ארץ נבראת תחלה דכתיב ביום עשות ארץ ושמים וא"כ תקשה למה נאמר כאן בתורה את השמים ואת הארץ, והנה בפשטות י"ל דלכך הקדים כאן שמים מחשיבותן יותר מן הארץ, אבל בהנ"ל י"ל משום דהארץ עדיין אינה בטוחה שישארו דשמא לא יקבלו ישראל את התורה אבל. השמים נבראו להישאר בטח אפי' אם לא יקבלו ישראל את התורה ולכך שפיר הקדימן והבן: ובזה יש ליישב דברי המדרש בראשית בשביל ישראל שנקראו ראשית, ד"א