זקן אהרן (קורץ) קסט

גם אי לא נאמר קרא הראשון כלל נוכל לידע דהטעם דלא יסורו הוא בשביל נתינת הלוחות בארון שהרי אח"ז נאמר דצריך ליתן הלוחות בארון, וע"כ לדעת התוס' צ"ל דדוקא בשביל שהקרא דנתינת הלוחות נאמר תיכף אחר הלאו דלא יסורו ולכך דרשינן טעמא דקרא דלא יסורו בשביל שלא ישמשו בו. כמש"כ בבעתוס' בד"ה לא יסירו וז"ל כשבאין לנשאו מחזיקין בראשי הבדים ונושאין וכשמניחין אותו הולכין להם מיד מחמת אימת הקדושה עכ"ל, ודרשינן כן רק מיתור הקרא הנאמר אחר הלאו דלא יסירו אבל אם באמת לא הי' נכתב הנתינת הלחות אצל לא יסירו הי' אמרינן דלא יסירו הוא גזה"כ בפ"ע ובאמת שמותר למשמש בארון ובלבד שלא יסירו הבדים ממנו, ומעתה מתורץ היטב קושייתי הנ"ל דלא לכתוב רק קרא הראשון בלבד קודם נתינת הבדים זיא דהא צריך להעמיד קרא אחר הלאו דלא יסירו לדרוש טעמא דקרא וא"כ שפיר ממילא ניחא דצריכין לתרי קראי ודוק היטב: פרשת תצוה ואתה תצוה את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלות נר תמיד איתא במדרש דמה שאמר משה מחני נא מספרך נתקיים בפ' תצוה דלא נזכר כלל שמו של משה וכתב בנח"ק בשם בעל מג"ע שהגם שלא נזכר בפירוש מכ"מ נזכר בגלגולין דבפ' תרומה מסיים נחשת ובפ' תצוה מתחיל ואתה והרמז כי משה רבינו הי' גלגול נח-שת וזה הרמז נח, שת, ואתה, עכ"ל ולפענ"ד לפרש רמז אחר על שמו של משה ממש עפי"מ שכתב באוה"ח בד"ה ויקחו אליך שמן זית זך ירמוז אל התורה שנמשלה לשמן מה שמן מאיר לעולם כך התורה, זך, שצריכין לעסוק בתורה לשמה בלי שמרים להתגדל או לקנטר, כתית, ע"ד הא דאמרינן בגמ' אין התורה מתקיימת אלא במי שממית עצמו עלי' שנאמר זאת התורה אדם כי ימות באהל עכ"ד האוה"ח, ואני טפל לדברי קדשו של האוה"ח מה שכתב שהתורה מאיר לעולם כמו שמן י"ל משום דהתורה נמשלה לאור דכתיב כי נר מצוה ותורה אור, ואפשר לומר דהלומד תורה ואינו מקיים המצות שבתורה דומה כמי שיש לו שמן ואין לו כלי להחזיק בו השמן וא"כ מה הנאה יש לו בהשמן אם אין לו כלי במה ליטלו, וידוע כי נר היינו כלי שמאיר בו וכמו דאיתא נר של חרס או של מתכות דקאי נר על הכלי שמכניסין בו שמן וזהו שאמר כי נר מצוה אם עושה מצוה ולומד תורה מחזיק התורה בהכלי של מצוה והבן (וכידוע ד' הרמב"ן ז"ל עה"פ שה"ש "עד שתחפץ") ואומר להעלות נר תמיד ולא אמר להדליק נר תמיד לרמז בזה על הא דאמרינן כל תורה ותפלה שהוא בלא דחילו ורחימו לא פרחת לעילא וזה שאמר להעלות שצריך ללמוד באופן שתהי' פורחת לעילא ואמר תמיד כי צריך לקיים והגית בו יומם ולילה והבן: והנה איתא בגמ' כל מה שתלמיד וותיק עתיד לחדש ניתנה למשה מפי הגבורה וכל החידושים מתנאים ואמוראים אע"ג שנקראו על שמם דמצינו שאמר הקב"ה הלכה בשמם אלעזר בני אומר כו' אביתר בני אומר, מכ"מ נתייחסו כל החידושים על שמו של משה רבינו כמו שאמר הכתוב זכרו תורת משה עבדי והכל בכלל ומהאי טעמא כל התלמידי חכמים יש להם ניצוץ ממשה רבינו, ומשה רבינו הוא שורש כל הת"ח ולכך נקראים בשם משה לשון משה שפיר קאמר והבן, וי"ל דזה שאמר הכתוב ואתה תצוה את בני ישראל והיינו בשביל שאתה המצווה אתה אב וראש לכל הת"ח שבבני ישראל ולכך ויקחו כל מה שיקחו הם חלקם בתורה שנתחדש על ידם אליך נתייחס הכל על שמך, אך באופן שתהי' הלימוד שמן זית זך כתית למאור שתהי' הלימוד בדחילו ורחימו היינו לשמה ואז תהי' להעלות שתהי' פורחת לעילא ונתייחס על שמו של משה רבינו, אבל תורה שלא לשמה אין לה שום התייחסות עם משה רבינו יה"ר שנזכה לזה שגם תורתינו יהי' לנו יחוס עם משה רבינו ע"ה אמן ומעתה פוק חזו דנזכר בזה שמו של משה רבינו בהנך ג' דברים בפועל, ובנפעל, ובפעולה והם ג' תיבות שבפסוקים הנ"ל ישראל שמן להעלות ישראל הוא הפועל שמן שהוא התורה הוא הנפעל להעלות הוא אופן וסדר הלימוד שתהי' לשמה