זקן אהרן (קורץ) קסו

תורה וכתב מצות שנצטוו במרה עכ"ל ולכאורה עירבוב דברים מביא רש"י דהא דברי פירש"י הללו נובעין מדברי המכילתא וז"ל המכילתא ויקח ספר הברית ויקרא באזני העם אבל לא שמענו מהיכן קרא באזניהם ר' יוסי ברבי אסי, אומר מתחלת בראשית ועד כאן רבי אומר מצות שנצטווה אדה"ר ומצות שנצטוו ב"נ ומצות שנצטוו במצרים ובמרה ושאר כל המצות כולן עכ"ל המכילתא, הרי דר"י ורבי פליגי בזה דח"א מבראשית ועד מ"ת וח"א רק המצות שנצטוו מאדה"ר עד נתינת הלוחות ולמה רש"י מביא שניהם ומערב הדברים כאלו מפי אחד יצאו וצ"ע גדול: ובעיקר דברי המכילתא יש נמי להבין במאי פליגי ומנאי ידע כל אחד שלא כדברי חבירו, אבל נ"ל עפ"י הגמ' גיטין הנ"ל דהתנאים במכילתא פליגי נמי בזה אי תורה מגילה ניתנה או חתומה ניתנה, ר' יוסי דסבר מבראשית ועד מ"ת סובר מגילה ניתנה וע"כ אינו חושב את המצות דממילא המצות נכללין בתורה. אבל רבי סובר חתומה ניתנה וא"כ לא התחיל משה רבינו לכתוב התורה מבראשית רק בסוף מם שנה וא"כ קשה קושייתי הנ"ל מה ויכתוב משה ומה ספר הברית, ע"כ אומר רבי שכתב רק את המצות בלבד אבל לא הפרשיות שבתורה – עוד י"ל בזה דכל אחד דייק סברא שלו מקרא מאן דס"ל מבראשית ועד מ"ת דייק מקרא באזני העם דלמה קרא באזני העם וע"כ כדברינו הנ"ל דהי' לומד עמהם מבראשית ומעשה בראשית אין דורשין לשנים וע"כ השמיע באזני העם, ורבי דס"ל דרק המצות קרא להם משום דס"ל תורה חתומה ניתנה והי' אסור לכתוב מבראשית ועד מ"ת כדברינו הנ"ל והבן: אולם בני היקר החריף כמו"ה יעקב אמר בזה די"ל דגם רבי ס"ל מגילה ניתנה ובאמת דגם רבי מודה דספר הברית היינו מבראשית עד מ"ת רק בהא פליגי דלר' יוסי ב"ר אסי הי' קורא משה רבינו הכל מבראשית עד מ"ת ורבי פליג דלא הי' קורא רק המצות בלבד הנאמרים מבראשית ועד מ"ת, וראי' נכונה הביא לדבריו מדלא פליגי רק בקריאה ולא בעיקר הכתיבה היינו על הקרא ויכתוב משה והבן: פרשת תרומה ויקחו לי תרומה מקשים העולם ויתנו לי תרומה הוי לי' למימר ונלפענ"ד לפרש עפי"מ דידוע מי שהולך לקבץ נדבות מאחרים עבור איזה דבר מצוה הוא מעריך מאוד ערך המצוה ומעלת הצדקה לפני האנשים הנותנים וירים המצוה הזאת גבוה הרבה מאוד. משא"כ הנותנין קשה הדבר לפניהם שיתנו בכוונה רצוי' כערך כוונת המקבץ וזהו שאמר הקב"ה ויקחו לי תרומה שהנותנין יתנו התרומה בכוונה לשמי כמו שהי' הוא הלוקח והמקבץ וד"ל: ויקחו לי תרומה מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי וזאת התרומה אשר תקחו מאתם כו' ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם נלפענ"ד כמו שידוע קדושת הקרבנות צריכין הבעלים להפריש ולהקדיש לשם קדושת קרבן וגם הכהנים צריכין להקריב לשמה כדאיתא במתני' לשם ששה דברים הזבח נזבח, וכן בכל העבודות צריך לעשות לשמה בכל מעשי הקרבנות כן נמי הוצרכו ישראל גם הפרשת התרומה לשם המשכן וכליו להפריש לשם קדושת המשכן ולשם קדושת כלי המשכן כמו הפרשה לקרבן. וכן חכמי לב הבוני המלאכה העושים את המשכן וכליו נמי צריכין לבנות ולעשות כל עשייתם לשם קדושת המשכן ולשם קדושת כלי המשכן כמו בעיקר הקרבנות, ולכך פירש"י ויקחו לי לשמי וכן ועשו לי פירש"י לשמי להורות דבין בהפרשה בין בעשיי' צריכין לכוין לשמה והבן: אך ידוע במדריגת הנותנין יש שנותנין בהכרח מחמת בושה ויש שנותנים בכל לבבם מאהבת הבורא לשם קדושת המשכן, אבל כיון דהמשכן בא לכפר על מעשה העגל ורצה הקב"ה לזכות את ישראל שכל אחד יהי' לו חלק בתרומת המשכן ע"כ אמר הכתוב ויקחו לי תרומה ולא נאמר ויתנו לי תרומה כקושית המפרשים, משום דהוצרך הכתוב שתהי' הנתינה לשמה ולא כל אדם זוכה שישמח בנתינתו ולעשות המצוה בשלימות ולכוין