זקן אהרן (קורץ) קסג

מפרש מתתבר פרנסי' ולא אמר דנעשה עני משום דבאמת איתא בגמ' ברכות ז' דעני ועשיר מכריזין אבל צדיק ורשע לא קאמר, וא"כ אם ילך בכל יום למנין להתפלל בצבור וכבר היו מכריזין עליו להיות חלילה עני נהי דלא מהני לי' להיות עשיר מכ"מ מהני לי' הך תפלה בצבור שעושה הדרת המקום שנותנין לו ברכה בהמעט שהכריזו עליו שיהי' לו ברכה בכל עת וכל מה שיצטרך לו לא יחסר לו, ועד"ז נמי כוונת התרגום דבבציר עמא מתתבר פרנסי' היינו אפי' אם הכריזו עליו שיהי' עשיר מכ"מ אם אינו מדקדק להדרת המקום להתפלל בצבור ממציא לו המקום ח"ו עניינים מכשלים וסיבות רעות שמתתבר פרנסי' בפי ערכו והבן: ובענין זה ראיתי בצל"ח ריש מס' ברכות שמייגע להוכיח דעדיף להתפלל בצבור שלא בביהכנ"ס מלהתפלל ביחיד בביהכנ"ס יעיי"ש, אמנם נ"ל דלפי מה שמפרש מאמר הגמ' אין תפלתו של אדם נשמעת אלא בצבור דאפי' אם הוא מתפלל ביחיד רק שהצבור עדיין אומרים שירות ותשבחות או שמתפללין אחר השמ"ע הוי כתפלה בצבור ותפלתו נשמעת א"כ נ"ל דלפי דבריו אע"ג דתפלה בצבור עדיף מתפלת יחיד מכ"מ י"ל דתפלת יחיד בביהכנ"ס כשהצבור עדיין מתפללין עדיף מתפלה בצבור שלא בביהכנ"ס והבן - ובענין זה לא אמנע מלהביא עוד מה שראיתי דבר יקר בס' באר משה בליקוטים לפרש מאמר הגמ' עתידין בתי כנסיות ובתי מדרשות לעלות לא"י והקשה הרה"ק המגיד מקאזניץ הנ"ל הכי יהי' קטן הביהמ"ק מהכיל ער שיהיו צריכין לבתי כנסיות שלחוץ לארץ,. אך אמר בזה כי מחמת שיש הרבה אנשים אשר אין רגילין לילך לבתי כנסיות ובתי מדרשות ובשביל זה לא יהיו יכולין לסבול אור קדושת הביהמ"ק מש"ה יעלו הבתי כנסיות לשם וירגילו מתחלה בקדושת בית הכנסת ואז אח"כ יהי' יכולין לקבל אור קדושת הביהמ"ק יבב"א וכתב שהציע הדבר לפני הגה"ק מאפטא זי"ע וקלסוהו הנשמע מזה איך גודל יקר ערך הליכות אדם לביהכנ"ס בכל יום ערב ובוקר דאפי' אם יזדמן לאדם לילך לביהכנ"ס אחר תפלת הצבור מכ"מ ילך לביהכ"נ ומתפלל אפי' ביחידות ולא יתפלל בביתו דעכ"פ יהי' רגיל בקדושת ביהכנ"ס ולא יצטרך בימות המשיח להתגלגל בתוך בתי כנסיות של חוץ לארץ, כי יהי' הדבר הזה לחרפה גדולה אם יראו אותן בבכנ"ס הללו דכל עם ועדה יראו שבעוה"ז לא הי' רגיל בקדושת ביהכנ"ס ולא יהי' חרפה גדולה מזו והבן וד' יושיענו במהרה שנזכה לראות ב"צ וירושלים וביגצ"מ אמן: ועבדתם את ד' אלקיכם ובירך את לחמך ואת מימיך והסרתי מחלה מקרבך יש לדקדק בממנ"פ אם הוא מאמר ד' הי' לומר ואברך את לחמך כמו שנאמר והסרתי מחלה מקרבך ואם מאמר משה רבינו הוא ואמר וברך את לחמך היינו שהשי"ת יברך את לחמך א"כ הי' לו נמי לומר והסיר מחלה כו' והוא דקדוק עצים, ונ"ל עפי"מ דאיתא ברכות כ' כתיב ישא ד' פניו אליך שאלו מלאכי השרת להקב"ה מפני מה אתה נושא פנים לישראל והלא כתיב ד' לא ישא פנים כו' אמר להם הקב"ה וכי לא אשא פנים לישראל ישראל קדושים הם דכתיב ואכלת ושבעת וברכת וישראל קדושים הם ומדקדקים על עצמן עד כזית ועד כביצה שאינם שבעין ומברכין ולכך מגיע להם נשיאת פנים ע"כ ומעתה יובן שפיר דהוא מאמר השי"ת שאמר לישראל הנני שולח מלאך והוא לא ישא לפשעכם שאין רגיל בכך ואדרבה לא יוכל לסבול אפי' מה שהקב"ה נושא פנים לישראל וכנ"ל, ומש"ה אמר הקב"ה ועבדתם את ד' אלקיכם ולא תאמרו שאע"פ שלא תעבדו את ד' ישא פניו אליכם מחמת שאתם אוכלין ואינן שבעין ומברכין כנ"ל, ע"ז אמר להם השי"ת שלא יבטחו ע"ז משום ובירך את לחמך היינו שהמלאך יברך את לחמך שאפי' לא תאכל רק כזית יברך אותך שתהי' שבע ושוב לא יגיע לך נשיאת פנים והבן: עוד יש לפרש בפסוק הנ"ל עפי"מ שנוהגין כמה אנשים לאכול קודם התפלה בקומם ממיטתם באמרם שעושין כן עפ"י שאלת חכם מחמת שאינם בבריאת השלימות, וי"ל דזה שאמר הכתוב ועבדתם את ד' אלקיכם זו תפלה כדאמרינן בגמ' עבודה זו תפלה והדר ובירך את לחמך ואע"ג דאינו חיו בבריאת השלימות מכ"מ יאכל דוקא אחר התפלה ועי"ז מבטיח לו הכתוב והסירתי מחלה מקרבך והבן: עוד י"ל עפי"מ דידוע רוב חולאת באים מרוב אכילה ושתיי' ונ"ל דכ"ז אם אוכלין לשובע אמנם באמת איתא בגמ' דצריך