זקן אהרן (קורץ) קנט

פרשת משפטים ורצע אדניו את אזנו במרצע פירש"י הימנית או אינו אלא של שמאל ת"ל אזן אזן לגז"ש נאמר כאן את אזנו ונאמר במצורע תנוך אוזן הימנית מה להלן הימנית אף כאן הימנית, ומה ראה אזן להרצע מכל שאר איברים שבגוף כו' עיי"ש, והקשה בס' אהבת יונתן מהגאון הרבי ר' יונתן זצללה"ה ביום א' דסכות וז"ל ורבים תמהו דלמה לא פריך רש"י בלא זה מה ראה אוזן להרצע רק אחר שמביא את הגז"ש אזן אזן ממצורע - ונלפענ"ד עפי"מ דלכאורה הקשיתי בהא דיליף מגז"ש אזן אזן דבעי לירצע אזן ימין הא קיימ"ל אין גז"ש למיחצה וא"כ כמו דילפינן ממצורע דבעי ימין נילף נמי דבעי לירצע גם ידו ורגלו, כמו במצורע דכתיב אזן בעי נמי ידו ורגלו עמו כן הנרצע דכתיב אזן תיבעי נמי ידו ורגלו עמו. אולם עפי"מ שהעלה הפנ"י דבמקום שהוא סברא נגד ההיקש אמרינן יש היקש למיחצה וא"כ לפי"מ דאיתא בגמ' הטעם ומה ראה אוזן להירצע מכל שאר איברים שבגוף אמר ריב"ז אוזן ששמעה לא תגנוב והלך וגנב תרצע התינח במכרוהו ב"ד מוכר עצמו למה נרצה אוזן ששמעה כי לי בני ישראל עבדים ולא עבדים לעבדים והלך ומכר א"ע תרצע עכ"ל ולפי"ז שפיר באוזן יש סברא שתרצע אבל ביד וברגל דלא שייך שום סברא שתרצע לא ילפינן בגז"ש והבן - והנה לכאורה י"ל טעם אחר על רצועת האוזן דוקא עפי"מ דאיתא בס' זכותא דאברהם מהגה"ק מטשעכינאוו זצ"ל הטעם דציוה התורה במילואים לתת על תנוך אוזן אהרן ובהן ידו ורגלו רמז לג' עמודים תורה ועבודה וגמ"ח אוזן הוא נגד עמוד התורה כמו שנאמר שמעו ותחי נפשיכם ואמרינן במדרש שמעו לדברי תורה, ובהן ידו הוא עמוד העבודה ובהן רגלו הוא גמ"ח כדאמרינן בב"מ ילכו בה זה גמ"ח ומכונה בשם רגל ובכהן צריך להיות כל השלשה עמודים כו' ועיי"ש, וא"כ י"ל דמהאי טעמא עבד נרצע באזנו משום דאי לא הי' נמכר לעבד הי' יכול לקיים את התורה והגית בו יומם ולילה אבל מאחר שמוכר לעבד דעובד את רבו ביום ובלילה הרי ביטל את התורה ומש"ה נרצע באוזן שהוא נגד עמוד התורה וכנ"ל - אך תקשה למה הימנית או אינו אלא של שמאל והשיב אזן אזן לגז"ש ממצורע וע"ז מקשה שפיר דבשלמא אם אם לא יליף ממצורע הו"א הטעם של אוזן משום דנתבטל מהתורה ובאמת דאין חילוק בין אזן ימין לשמאל אך מאחר דילפת ימין מגז"ש דמצרע א"כ תקשה למה לא ילפינן כולא מילתא ממצורע דירצע גם יד ורגל כנגד כל ג' עמודים, וע"ז מתרץ דאין הטעם משום שביטל מהתורה רק משום אוזן ששמע כי לי בני ישראל עבדים ולכך תרצע אוזן דוקא משום דשאר איברים לא שמעו והבן (ועי' תוס' קידושין דל"ו ע"ש כמ"כ בכאן לא נגמרה הגז"ש רק לאוזן ועי'). בפירש"י מה ראה אוזן לירצע יותר מכל איברים שבגוף אמר ריב"ז אוזן ששמעה לא תגנוב והלך וגנב תרצע התינח במכרוהו ב"ד מ"ע למה נרצע אוזן ששמעה כי לי בנ"י עבדים ולא עבדים לעבדים והלך ומכר א"ע תרצע עכ"ל. הקשה בזה בני החריף כמו"ה יעקב שיחי' הא בשניהם בין במוכר עצמו בין במכרוהו ב"ד לא נרצע בתחלת שש רק לאחר שש כשאמר אהבתי את אדני וא"כ למה לא אמר בשניהם את טעם השני כי לי בנ"י עבדים ומצאתי בס' כלי יקר שהתעורר בזה בשם קושית העולם והנלפענ"ד לתרץ עפי"מ דלכאורה הקשיתי דלמה במוכר עצמו לא נרצע תיכף בתחילת שש דהא עובר בשאט נפש על כי לי בני ישראל עבדים כמו במכרוהו ב"ד דנרצע בסוף שש מחמת שעובר על כי לי בנ"י עבדים ואומר אהבתי את אדני כו' והרי במ"ע עובר ע"ז תיכף בתחילת שש, וע"ז השיב בני היניק וחכים כמר יצחק נר"י דבמוכר עצמו לא שייך לקנסו משום דמסתמא מחמת דחקו הוא מוכר עצמו (ועי' במ"פ ר"ע ברטנורא על בעהתוס' בפ"ז שהעיר בזה) ולפי"ז שפיר י"ל דכ"ז דוקא כשמוכר עצמו בתחלת שש שהוא מחמת דחקו דלא שייך לקנסו מש"ה אינו נרצע אבל לאחר שש שכבר קיבל שכר עבודה וגם הענקה דצריך להעניק לו כשיצא ועל כ"ז רוצה למכור עצמו שנית באמרו אהבתי את אדני כו' שייך שפיר לקנסו דלמה יעבוד בלי הפסק הא יכול להמתין עד שיאכל את דמי