זקן אהרן (קורץ) קנז

אומר שפטרה במאמר יש להבין במאי פליגי, גם צריך להבין מאי הוא ענין מאמר דלא מצינו כלל לשון מאמר בגט רק בקידושין אצל יבמה שמקדשה בכסף או בשטר נקרא מאמר אבל בגירושין לא נמצא בכולי הש"ס לשון מאמר: והנה כבר הבאתי הרמב"ם בפ"ט מה"ל מלכים דב"נ אין להם גירושין בכתב אבל כשיגמור בדעתו לפרוש ממנה או שפירש אותה מביתו ואפי' אם היא פרשה ממנו זאת הוי גירושין שלהם ע"כ, והנה אע"ג שאמר הרמב"ם בלשונו כשיגמור בדעתו מכ"מ נ"ל דאין כוונתי דבמחשבה בעלמא תהי' מגורשת רק דבעי דבור או מעשה שפירש ממנה ויצא למקום אחר או שפירש אותה מביתו ויצאה. דאין לומר דבמחשבה בעלמא שגומר בדעתו או היא גומרת בדעתה לפרוש זמ"ז נמי מגורשת דא"כ לדברי הרמב"ם דאין חילוק בין פרישתו לפרישתה, תקשה למאי שהעלה הפנ"י ריש מס' קידושין דבב"נ מיתת הבעל אינו מתיר למה גרע מיתת הבעל מגמר בדעתו דאם במחשבה בעלמא לפרוש ממנה מגורשת למה לא תהי' מגורשת במיתתו שפירש ממנה ומכל העולם. ועוד הרי אשתו שראתה בעלה סמוך למיתה והולך למות ודאי פורשת הימנו במחשבתה שלא יהי' עוד בעלה, ואפי' אם אין המיתה גופא מתרת למה לא מתרת הפרישה דהא ע"י מיתתו שניהם פורשין זה מזה וע"כ דבמחשבה בעלמא לא מהני דק בעי דיבור או מעשה, ומש"ה כשמת והאשה עומדת עוד בביתו ולא עשתה שום מעשה או דיבר לפרישה ל"ה גירושין והמיתה בעצמה אינו מתיר והבן - ובזה יובן שפיר הפלוגתא של ר' יהושיע ור"א הנ"ל דר"י סובר דיצאו מכלל ב"נ קודם מ"ת ולכך סובר דפטרה בגט ממש כמו בישראל, ור' אלעזר סובר דדין ב"נ הי' להם ואין להם גירושין בכתב וע"כ אומר שפטרה במאמר ודקדק לומר במאמר שלא נטעה לומר דגם במחשבה בעלמא מהני ע"כ אומר במאמר דבעי דוקא דיבור או מעשה דעדיף מדיבור והבן, אפס הקשיתי דהי' לו לומר שפטרה בדיבור ובפרט בגירושין שייך יותר לשון דיבור דמצינו דיבור הוא קשה ומאמר הוא רכה, אך י"ל דהכא אצל צפורה דהגירושין הי' מאהבה כדי שלא תתעגנה ולכך שייך לשון מאמר שהוא רכה והבן: עוד אמרתי בזה אע"ג דמשה רבינו גירש אותה מאהבה ודעתו הי' לאחר גאולת ישראל יחזיר אותה לאשה ועיקר הגירושין הי' מפחד סכנת הדרך וגם הלך למצרים מקום סכנה לפניו כי הרי ברח משם וירא הי' שלא תתעגן כיון דלדעת הפנ"י שהבאתי מיתת הבעל אינו מתיר בב"נ, מכ"מ י"ל דצפורה היתה מפחדת לקבל את הגט לדברי ר"י או להתגרש במאמר לר' אלעזר דשמא לא ירצה משה רבינו להחזירה, ואין להקשות הלא הי' יכול משה רבינו ליתן לה גט על תנאי כהאי דהיוצא למלחמת בית דוד גט כריתות הי' כותב לאשתו והיינו על תנאי שאם ימית לא יהא גט, אמנם י"ל דמשה רבינו הי' נסתפק בדבר אם יצאו מכלל ב"נ או לא וא"כ אם דין ב"נ יש לו הרי קיימ"ל דאין שליחות לעכו"ם (וכן יש כמה שיטות דאפי' ב"נ לב"נ ג"כ אינו עושה שליח) ואם אין שליחות לעכו"ם כמו כן אין תנאי מהני בגירושין דהא קיימ"ל כל תנאי דאפשר לקיים ע"י שליח מהני ואי לא לא מהני, א"כ לא הי' יכול לגרש את צפורה בתנאי ולא הי' למשה ולצפורה שום עצה רק לגרשה בסתם ואח"כ קידש אותה בכסף או שטר דכשיבא ממצרים בחזרה עם ישראל תהי' מקודשת ואז בממנ"פ אם ימית או שיהרגנו אם ישראל הוא הרי מותרת במיתתו. ואם דין ב"נ יש לו דלא מהני מיתת הבעל מכ"מ לא גרע הנך גירושין שגירשה בכתב מפרישה בעלמא ומותרת מטעם גירושין של פרישה בדיבור והבן, ואם יבא חזרה בחיים אם הוא ישראל הרי היא מקודשת ע"י כסף או שטר שקידשה ואפי' אם הוא ב"נ דלא מהני קידושי כסף ושטר רק קידושי ביאה מכ"מ תהי' אגידה בי' מספק שמא ישראל ומקודשת מחדש ובזה שפיר י"ל דמש"ה אמר ר' אלעזר שפטרה במאמר היינו שגירשה וקידשה מחדש לאחר הגירושין בכסף או שטר הנקרא מאמר ובזה פטרה והבן - וזה הוא פירוש הקרא אשת משה אחר שלוחי' דלר"י דס"ל דיצאו מכלל ב"נ שפיר י"ל דגירשה על תנאי וכשיבא בחזרה בטלו הגירושין למפרע דהא לר"י דדין ישראל יש לו מהני תנאי בגירושין, ולר"א דס"ל דל"מ תנאי א"כ תקשה איך היא אשת משה הא לר"א ל"מ תנאי וצ"ל דקידשה אחר הגירושין וכדברינו הנ"ל ומיושב שפיר ודוק: