זקן אהרן (קורץ) קנג

שבת והאותיות הראשונות הם גימט' י"ב וזהו והכינו י"ב על שבת והאותיות הנשארות המה יאר ו' היינו שבזה שהכין י"ב חלות לשבת ושומר השבת בהכנה כראוי אז יאר את כל ששת ימי המעשה והבן: בחק לישראל ליום ב' ברב עם הדרת מלך ובאפס לאם מחתת רזון ומפרש במצודת דוד וז"ל ברוב עם הדרת מלך הדרת מלך נראה בעבור רוב העם אשר אתו ובאפס וכשאין עמו עם רב אזי נראה הדרתו במה שהרוזנים יחתו ויפחדו מפניו והוא למשל לומר הדרת המקום הוא משרבים עושים את המצות ואם מועטים המה אם יעשוהו ביתר שאת ובכוונה רצוי' מהדרים את המקום עכ"ל וכדברים האלה איתא בספרים דתפלה בצבור עדיף מתפלת יחיד אע"ג דלא מתפלל כל כך בכוונה, מכ"מ אם היא בצבור אל כביר לא ימאס אבל ביחיד מדקדקין בתפלתו אם ראוי' שתתקבל תפלתו וע"כ מאי מאוד לדקדק מאוד בכל מאי דאפשר להתפלל תפלותיו בצבור - וראיתי דבר פלא בתרגום אונקלוס שמפרש הפסוק הנ"ל ובאפס לאם מחתת רזון וז"ל והיך דבציר עמא מתתבר פרנסי' עכ"ל הרי דח"ו דאם מתפלל ביחידות מזיק את פרנסתו ואיך לא ישגיח אדם להתפלל בצבור שלא יפסוק ח"ו שפע פרנסתו והבן: והנה יש לכאורה להבין מאי שייכות זל"ז דתפלה ביחידות תזיק ח"ו לפרנסה ונ"ל די"ל בזה שני טעמים, א' עפי"מ דאיתא חכמת המסכן בזוי' ולכך כענש מדה כנגד מדה בשביל שהוא אינו מיהדר פני מלך להתפלל בצבור דברוב עם הדרת מלך ע"כ מתתבר פרנסתי' ויהי' בזוי והבן, עוד י"ל עפי"מ דאמרינן אין בודקין למזונות והיינו נמי אין בודקין את האדם אם ראוי לפרנסה בד"א כשמתפלל בצבור אין בודקין את תפלתו אבל במתפלל ביחידות שבודקין את תפלתו וא"כ בודקין נמי אותו אם ראוי לפרנסה דהבודק בודק בחורין ובסדקין וד"ל, - ופוק חזו מה דהובא בגמ' אמר לי' ר' יצחק לר' נחמן מאי טעמא לא אתי מר לבי כנישתא לצלוי אמר לי' לא יכילנא אמר לי' לכנפי למר עשרה וליצלי אמר לי' טריחא לי מילתא ולימא לי' מר לשלוחא דצבורא בעידנא דמצלי צבורא ליתי ולודעי' למר אמר לי' מאי כולי האי א"ל דאמר ר' יוחנן משום רשב"י מאי דכתיב ואני תפלתי לך ד' עת רצון אימתי עת רצון בשעה שהצבור מתפללין ע"כ לשון הגמ' ברכות ח'. ויש לדקדק מגמ' דברכות דף למ"ד תניא אמר ר' יודא כך הי' מנהגו של ר"ע כשהי' מתפלל בצבור הי' מקצר ועולה מפני טורח צבור וכשהי' מתפלל בינו לבין עצמו אדם מניחו בזווית זו ומצאו בזווית אחרת וכל כך למה מפני כריעות והשתחויות ע"כ, משמע מלשון הגמ' דאצל ר"ע היו שניהם שוים להתפלל בצבור בקיצור או להתפלל ביחיד עם כריעות והשתחויות דאמר כך מנהגו וכמובן, אך י"ל דבאמת לאו כל אדם זוכה להתפלל כר"ע ולכך באמת מי שאינו יודע שיתפלל כהוגן עדיף להתפלל בצבור ור' יצחק הי' ידע בר' נחמן שמדקדק תמיד להתפלל בצבור, וע"כ דלא מחזיק א"ע כר"ע שיכול להתפלל ביחידות כראוי ע"כ שאל אותי למה לא בא למנין כו' לכנפי לי' למר עשרה ולצלי והשיב טריחא לי מילתא וקשה מאי תירץ דע"י טרחתו לא ירצה להדר את המקום, ואפשר כוונתו הי' טרחת האנשים שיבאו אצלו ובדרך מליצה י"ל עפי"מ דאיתא במס' שבת אמר מילתא היינו שם הקודש ועי"ז אמר עפי"מ דאמרינן דבעשרה קדמה שכינה ואתיא וזה שאמר אטריח לי מילתא היינו שאטריח לי את השכינה לבא אלי והבן: פרשת יתרו וישמע יתרו פירש"י מה שמועה שמע ובא קריעת י"ס ומלחמת עמלק והקשה במהרש"א במס' זבחים למה הפך רש"י סדר המבואר בגמ' זבחים קט"ו כתנאי וישמע יתרו כהן מדין מה שמועה שמע ובא ונתגייר ר' יהושע אומר מלחמת עמלק שמע שהרי כתיב בצדו ויחלוש יהושע את עמלק ואת עמו לפי חרב, ר"א המודעי אומר מתן תורה שמע ובא ר"א אומר קריעת י"ס שמע ובא וא"כ דברי ר' יהושע שאמר מלחמת עמלק שמע הוא מוקדם ולמה הקדים פירש"י קריעת י"ס שהוא באחרונה