זקן אהרן (קורץ) טו

לא הי' מקום לטענת הנחש שעל העץ לבדו צוה כיון דכל העצים שווים לפרי, וכן כתב האר"י הקדוש בליקוטי תורה דלטובת אדה"ר צוה הקב"ה להוציא עץ ופרי שוה שלא יטעה בעהד"ע דדוקא על העץ צווה, ועפי"ז מתרץ בנח"ק הנ"ל קושית הכלי יקר דאמאי לא נתקללה האדמה תיכף כששינתה רק לאחר שחטא אדה"ר משום דקודם שחטא אדה"ר ל"ה שום תקלה ע"י שינו האדמה ולכך לא נתקללה אבל אחר שחטא אדה"ר שבא תקלה על ידה אז שפיר נתקללה האדמה על מה ששינתה הציווי של הקב"ה עכ"ד הנח"ק: ומעתה שפיר יתורץ קושיתינו הנ"ל דדוקא לאחר ששינתה האדמה וע"י קילקולה בא אדה"ר לידי חטא שאכל מעהד"ע ולכך למ"ד אתרוג הי' שפיר הקפידה התורה ליקח אתרוג דוקא לתקון החטא מעהד"ע שהי' ג"כ אתרוג, אבל אם האדמה לא שינתה והיתה מוציא עצו ופריו שוה דלא הי' אדה"ר בא לידי חטא וכמו שהביא הנח"ק בשם האר"י הקדוש זי"ע, שפיר לא הי' אמרינן דמוכרח להיות אתרוג דוקא והי' שפיר מותר ליקח גם אחד משאר פירות שהם עץ פרי וגם דר משנה לשנה, ושפיר לא הוצרך לסימן לידע דבעי אתרוג דוקא דגם שאר פירי הי' כשר כמו אתרוג ומאי מאוד יתורץ קושית ידידי היקר כמו"ה ר' אברהם יצחק כר"י הנ"ל דהוכרח הקב"ה לפרש שאר מינים שבלולב דוקא אבל אתרוג לא פירש רק בלשון נסתם, משום דאם האדמה לא שינתה ואדם לא חטא לא הי' בעינן אתרוג דוקא רק הי' כשר גם שאר פירות שהם עצו ופריו שוה ודר משנה לשנה, רק לאחר שחטא אדה"ר באתרוג הוא דהקפידה באמת התורה על אתרוג דוקא וכיון דחטא של אדם בחירה היתה המתין הקב"ה ולא פירש מה היא עץ פרי דשמא לא יחטא אדה"ר יהי' כשר גם שאר מיני פירות. רק לאחר ששינתה האדמה וחטא אדה"ר דאיכא קפידא על אתרוג דוקא ואז הרי לא הוצרך הקב"ה לפרש דבעי אתרוג, דבלא"ה לידע דהקפידא הוא דוקא על אתרוג משום דבאמת ליכא שום עוד פרי בעולם שיהי' עצו ופריו שוה ודר משנה לשנה ודוק היטב: שבת פ"ח אמר חזקי' מאי דכתיב משמים השמעת דין ארץ יראה ושקטה אם יראה למה שקטה ואם שקטה למה יראה אלא בתחלה יראה ולבסוף שקטה ולמה יראה כדריש לקיש דאמר ר"ל מאי דכתיב ויהי ערב ויהי בוקר יום הששי ה' יתירה למה לי, מלמד שהתנה הקב"ה עם מעשה בראשית ואמר להם אם ישראל מקבלין התורה אתם מתקיימין ואם לאו אחזיר אתכם לתהו ובהו ע"כ: ויש לתמוה דלמה הארץ יראה יותר מכל מעשי בראשית הא התנאי שהתנה הקב"ה עם כל מעשי בראשית התנה כדאמר ר"ל מלמד שהתנה הקב"ה עם מעשי בראשית והי' כולם צריכין לירא שלא יתבטלו כמו הארץ: ועוד למה שקטה בשביל הקבלה שקבלו הלא יש עוד לחוש שמא לא יקיימוהו ואע"ג די"ל דהאמת הוא דהתנאי לא הי' רק על הקבלה. מכ"מ צריך להבין למה הי' באמת סגי בקבלה בלבד ועיין בתוס' מס' עבו"ז ג' בד"ה נוגעין דבאמת משמע כן דסגי בקבלה בלבד וצ"ע בזה למה סגי בקבלה בלבד: ונלפענ"ד בהקדם דברי הרבינו הגאה"ק בס' אוהב ישראל בפסוק ויאמר אלקים תדשא כו' עץ פרי פירש"י שיה' טעם העץ כטעם הפירי והוא לא עשתה כן אלא ותוצא הארץ עץ עושה פרי לפיכך כשנתקלל אדם נפקדה גם היא על חטאה עכ"ל פירש"י, והקשו בזה המפרשים מאי לפיכך שאין לו שום שייכות להמוקדם ומאי שייכות יש חטא האדם לחטא של הארץ, גם הקשה בעל אוהב ישראל מאין בא זאת שתחטא הארץ בשלמא בשר ודם יש לו יצה"ר ויש לו בחירה אבל שאר נבראים כגון הארץ שאין להם יצה"ר איך שייך לעשות חטא ולמרות פי הקב"ה ומה גם שע"י חטאה פגמה מעלתה שלא לעשות עצו ופריו שוה, וכתב האוהב ישראל בזה דהארץ עשתה בזה מסירת נפש ולא חסה על קלקולה משום גדולה עבירה לשמה כי אמרה כיון דהאדם קרוב לחטוא מחמת יצרו הרע ואז יבא פגם בשורש נשמתו ויפגום למעלה בעולמות