זקן אהרן (קורץ) יד

ש"מ דקאי ע"כ על אתרוג דבאתרוג איכא שניהם עצו ופריו שוה וגם דר משנה לשנה והבן: ומעתה יתעורר קושיא חמורה דכ"ז דידעינן ע"י הכתובים פרי עץ והדר דקאי על אתרוג הוא רק אחר ששינתה האדמה ולא עשתה עצו ופריו שוה בכל הפירות רק באתרוג, אבל אם האדמה היתה עושה כל הפירות עצו ופריו שוה אז אפי' אחר שנכתב אצל אתרוג שני הכתובים עץ פרי וגם הדר מכ"מ ל"ה ידעינן דקאי על אתרוג, דהא באמת גם השתא איכא עוד פירות הדרים משנה לשנה רק שאינם עצו ופריו שוה וכ"ז משום דשינתה האדמה, אבל אם האדמה היתה עושית כל האילנות עצו ופריו שוה ל"ה ידעינן דקאי על אתרוג וכיון דחזינן השתא דהקפידה התורה על אתרוג דוקא איך רצה הקב"ה שתוציא הארץ כל הפירות עצו ופריו שוה והוא קושיא נפלאה: ואין לתרץ ולומר דאם האדמה לא שינתה הי' הקב"ה כותב בפירוש בתורה אתרוג כדי שלא נטעה, זה אינו חדא א"כ תקשה גם השתא למה לא כתבה התורה אתרוג בפירוש ול"ה צריך להנך ג' תיבות פרי עץ הדר, ועוד ידוע דלא שייך שינו רצון אצל השי"ת. גם בלא"ה הקשה לי כבוד מו"ה ר' אברהם יצחק טייגמאן כר"י דקדוק עצום דלמה בכל ג' מינים שבלולב דהיינו לולב הדס וערבה מפורשים בפסוק רק באתרוג נכתב בסתומה עד שבהכרח צריך הגמ' לפלפל ולהוכיח מן הכתובים דקאי על אתרוג והוא דקדוק עצום: והנלפענ"ד לתרץ עפי"מ דאיתא במדרש ולקחתם לכם ביום הראשון לכפר על מעשה הראשון דהיינו החטא של אדה"ר מעץ הדעת, ועיין בדברי יהונתן מהגאון הרבי ר' יונתן זצללה"ה בפ' אמור, ומוכח מדברי המדרש דמצות לקיחת האתרוג הוא בשביל לתקן החטא של אדה"ר, ובס' כתונת פסים בהגדה של פסח מביא בשם המפורשים דלמ"ד אילן שאכל אדה"ר חטה הי' מתקנין החטא ע"י מצות מצה ולמ"ד גפן הי' מתקנין החטא בד' כוסות ועיי"ש, והנה עפי"ד המדרש והכתונת פסים אמרתי דהחולקים בגמ' בעהד"ע אם חטה הי' או אתרוג הי' הם יפלגו בפלוגתא של ר' אליעזר ור' יהושיע דפליגי אי בניסן נברא העולם או בתשרי, מאן דסובר חיטה הי' סובר בניסן נברא העולם וע"כ נתן לנו הקב"ה בפסח דייקי המצ"ע של מצה לתקן החטא של אדה"ר שהי' חטה ומאן דסובר אתרוג הי' סובר בתשרי נברא העולם ולכך ניתן לנו בתשרי מצות אתרוג לתקן החטא וכדברי המדרש הנ"ל: ובזה אמרתי לפרש פסוק בתהלים הודיענו ד' קצי ומדת ימי מה הוא אדעה מה חדל אני דלכאורה אין לו פירוש, אמנם עפ"י הנ"ל י"ל בהקדם מה דאיתא דדוד המלך קיבל שנותיו מאדה"ר דדוד המלך הי' עתיד להיות נפל ואדה"ר נתן לו משנותיו שבעים שנה, וא"כ י"ל דדוד המלך רצה לתקן החטא של אדה"ר אבל לא הי' יודע אם האילן חטה הי' והתיקן הוא ע"י אכילת מצה או דאתרוג הי' והתיקון הוא ע"י אתרוג ע"כ התפלל הודיענו ד' קצי, והרי אמרינן בגמ' דהקב"ה ממלא שנותיהם של צדיקים מיום ליום ולכך אם ידע דוד המלך מתי ימית אז ידע מתי אדה"ר נברא אם בתשרי או בניסן דאם אדה"ר נולד בתשרי יגמרו שנותיו של דוד ג"כ בתשרי ואז ממילא ידע דהתיקון צריך להיות באתרוג, ואם ימית בניסן ע"כ דנברא אדה"ר בניסן אז ע"כ דניתן המ"ע דמצה לתקן החטא וכנ"ל וע"כ אמר דה"מ הודיענו ד' קצי ואז אדעה מה חדל אני היינו לתקן והבן. - ואע"ג דחזינן דבאמת דה"מ לא מת בניסן ולא בתשרי רק בשבועות שהוא בחודש סיון, י"ל דלק"מ די"ל דהי' חי יותר משנותיו הקצובין לו שהמלאך המות לא הי' יכול לשלוט עליו דהתורה הגונה עליו והי' חי בע"כ דמלאך המות מפסח או מתשרי עד עצרת והבן: והנה בנח"ק בד"ה תדשא כו' כתב וז"ל עץ פרי פרשו רז"ל שיהא טעם העץ כטעם הפרי ומביא בשם האר"י הקדוש זצ"ל שטען הנחש דהקב"ה על העץ צוה ולא עץ הפרי ואלו היו כל האילנות עץ ופריו שוה