זקן אהרן (קורץ) קמה

מובא בגמ' דכל עיקר טענת מודעה הוא רק עד שקבלוהו מחדש בימי מרדכי ואסתר שקבלו רצון ועיי"ש. (א"ה ולשי' הראשונים וכמבואר בהרשב"א ז"ל שבא"י בטלה המודעה כמבואר בכתוב ויתן להם וכו' בעבור דייקא ישמרו והוי תנאי מבואר ול"ש ביטול מקח טעות לכאן, שגלו משום שלא שמרו, וכמו שהי' התנאי והבן): בפר מנורת זהב פרשת בא. מביא קושיא גדולה שהקשה הרה"ג כמוה"ר ר' פישל מדינאוויץ להרה"ק מוה' ר' חיים מקראסני בהא דאמרינן במס' ברכות תפלין דמרי עלמא מה כתיב בהוא מי כעמך ישראל כו' ועיי"ש. והקשה הנ"ל הרי בכתבי האריז"ל מביא שתפלין דמרי עלמא הם פרשיות כמו פרשיות שלנו ואיך חולק האריז"ל על הגמ' דידן ותירץ שם בטטו"ד: ולפענ"ד נראה עפי"מ שמביא בס' הנ"ל בשם זרע קודש פ' עקב וז"ל איתא בספרים כשאדם מתפלל השכינה עומדת כנגדו ואומרת אחריו כל תיבה ותיבה ממש ובודאי זהו רק כשמתפלל כראוי בלי מחשבות ופניות עכ"ל ולכאורה יש להבין דמשמע דאם אין מתפלל כראוי אין השכינה מתפללת והוא תמוה והרי אמרינן בגמ' מנין שהקב"ה מניח תפלין ומתפלל וכו', אמנם צ"ל דאם מתפלל כראוי השכינה מתפלל ג"כ ממש כתפלתו ובזה נתעלה תפלתו ממש אך אם אין התפלה ראוי לעלות שאינו מתפלל כראוי אז השכינה מתפלל ג"כ רק לא כתפלתו והבן, ומעתה שפיר י"ל דאם האדם מתפלל תפלה כראוי דהשכינה מתפלל כנגדו תפלתו ממש א"כ י"ל דגם התפלין של השכינה כמי הם ממש כתפלין של אדם וכדגמתו בתפלה כן דוגמתו בתפלין, אבל אם אין מתפלל כראוי דהשכינה מתפלל תפלה אחרת אז ספיר גם התפלין לא הוי דגמתו של אדם רק תפלין בדרך כלל ישראל שהוא מי כעמך ישראל כו', דהכלל ישראל ודאי טוב הוא רק באדם פרטי שזוכה להתפלל כראוי והשכינה מתפלל כתפילת פיו אז זוכה נמי שהשכינה הולכת גם בתפלין דגמתו, וא"כ מיושב שפיר קושית הרה"ג כמוה' ר' פישל הנ"ל דהגמ' מיירי מסתם בני אדם שאין השכינה מתפלל כתפלתו אז גם התפלין אינם כתפלין של אדם רק תפלין בדרך כלל ישראל וכנ"ל משום דתמיד הם התפלה ותפלין בדוגמא אחת, אבל האריז"ל מיירי באנשי צורה הקדושי עליונים שמתפללין תפלה זכה וצלולה שהשכינה מתפלל כנגדו בכל תיבה ותיבה כתפלתו ולכך גם התפלין נמי ממש כדגמתו של אדם ואם ח"ו שגיתי ד' הטוב יכפר והבן: פרשת בשלח ויהי בשלח פרעה את העם ולא נחם אלקים דרך ארץ פלשתים כי קרוב הוא איתא במדרש ויהי לשון צער והעולם תמהו בזה הלא אין לך שמחה גדולה יותר מזה שיוצאין מעבדות לחירות, ואמרתי בזה דהצער הי' מה שהי' פרעה מלווה את ישראל דאלו פרעה לא הי' מלווה אותם היתה השמחה בשלימות עפי"מ שאבאר, כי באמת תקשה לכאורה מי ביקש זאת מפרעה שילווה את ישראל והלואי שהיו יוצאין בלא לווי', אמנם נראה דפרעה מרוב רשעתו ואפיקורסותו הי' מלווה אותם דהנה באמת הקשיתי על הא דאיתא דבני אפרים שהיו יוצאין שלשים שנה קודם הגאולה והרגום אנשי גת בפלישתים ולא נתנו לקבורה עד שהחי' אותם הקב"ה בימי יחזקאל ועיין ביונתן בן עוזיאל ובנח"ק דלכך נהרגו משום שיצאו לפני זמנם ועיי"ש, והקשיתי בזה הא איתא דפרעה הי' עושה בכישוף שלא יוכל שום עבד לברוח ממצרים ועשה זאת עבור ישראל שלא יוכלו לצאת וא"כ איך היו יכולים הבני אפרים לצאת משם מאחר שהסגירו המצרים את כל עבדים ע"י כישוף ולמה הבני אפרים היו יכולים לצאת יותר מישראל - אמנם י"ל דהם יצאו קודם הסגירה שהיו שומעין שהמצריים רוצים לעשות הסגירה ע"י כישוף ולכך הקדימו לצאת. אבל באמת הקב"ה ביטל את הכישוף והוציא את בנ"י ביד חזקה, ומעתה יובן שפיר הטעם שפרעה ליווה את ישראל והראה בזה שגם הקב"ה לא הי' יכול להוציאם מחמת הכישוף רק שהוא ביטל את הכישוף ולכך הי' יכולים לצאת והא ראי' שהוא ליווה אותם ומראה בזה שמרצונו הטוב שולח אותם ובזה הי' מסמא עיני העולם לאמור שגם הקב"ה אינו יכול לבטל את הכישוף והבן: