זקן אהרן (קורץ) קמב

ויסעו בני ישראל מרעמסס סכותה בשש מאות אלף רגלי הגברים לבד מטף וגם ערב רב עלה אתם וצאן ובקר מקנה כבד מאוד ויאפו את הבצק אשר הוציאו ממצרים עגות מצות בי לא חמץ יש לדקדק התחיל לדבר מישראל ומפסיק בערב רב וחזר ומדבר מישראל, שנאמר כשש מאות אלף רגלי הגברים ואח"כ אמר וגם ערב רב עלה אתם וחזר ואמר וצאן ובקר מקנה כבד מאוד דקאי נמי על ישראל דהי' צ"ל וגם ערב רב אחר מקנה כבד מאוד וכמובן, אמנם י"ל עפי"מ דאיתא בגמ' ישראל לא היו ראוין לאותו מעשה היינו לעשות את העגל רק להורות תשובה והקשו בזה המפרשים אחרי שמפרש בתורה סרו מהר מן הדרך ועשאו עגל איך שייך לומר דברי מליצה עליהם שלא עשאו רק להורות תשובה, ותירצו עפי"ד האר"י הקדוש דמי שנזהר ממשהו חמץ בפסח מובטח לו שלא יחטא כל השנה וא"כ בישראל שהעידה התורה כי לא חמץ והי' נזהרים ממשהו חמץ איך משכחת לה לעשות עגל בזמן קצר, אלא ע"כ דלהורות תשובה ע"כ, עוד איתא תירץ אחר דישראל בעצמם לא עשאו העגל רק הערב רב וא"כ תיקשו באמת קושיא זו על הערב רב איך עשאו את העגל הא גם המה מסתמא לא אכלו חמץ בפסח, אמנם צ"ל דקרא ויאפו את הבצק לא קאי על הערב רב רק על ישראל בלבד ולכך שפיר הקדים לומר וגם ערב רב עלה אתם ואח"כ אמר וצאן ובקר מקנה כבד מאוד שחזר ומדבר מישראל ועל ישראל הוא דקאי הפסוק ויאפו את הבצק אבל הערב רב שפיר אכלו חמץ וע"כ עשאו את העגל והבן. ובענין זה שמעתי מפי כבוד הרה"ק מטאלני שליט"א דבר יקר על המנהג במקומם להגעיל בכל השנים הכלים מפסח העבר ובאמת כי אנחנו אין נוהגין כן ואמר טעם נכון על המנהג שלהם כי עפי"ד האר"י הי' צריך להיות בכל ישראל שלא יחטאו כל השנה משום דכל אחד נזהר מחמץ. אך בעוה"ר ראינו שאין אנו מוזהרין מלחטא כל השנה א"כ ע"כ דלא היינו נזהרין בשנה שעברה ממשהו חמץ ולכך שפיר צריכין להגעיל כל הכלים של פסח מחדש והבן, ובזה אמרתי פירוש נכון בקרא ושמרתם את המצות פירש"י וז"ל ר' יאשי' אומר אל תהו קורא את המצות אלא את המצוות כדרך שאין מחמיצין את המצות כך אין מחמיצין את המצוות ע"כ, ותקשה למה תלה כל המצוות במצות מצה דייקי ובדרכנו הנ"ל מיושב שפיר כיון דמי שנזהר ממשהו חמץ נזהר מכל עבירות שלא יחטא בכל השנה ולכך שפיר אמר ושמרתם את המצות אמר ר' יאשי' אל תהי קורא את המצות אלא את המצוות, והיינו משום דאם שמר את המצות בימי הפסח שלא יעבור על משהו חמץ א"כ במילא ישמור את המצוות כולן והבן: ויאמר ד' אל משה ואהרן זאת חקת הפסח פירש"י ביו"ד בניסן נאמרה להם פרשה זו פירש בשפ"ח דאי בר"ח נאמרה להם הי' לו לכותבה לעיל גבי החודש הזה לכם שהרי שתיהן נאמרו בפעם אחת, ויש לדקדק דאפי' אם נאמרה פרשה זו בעשור לחודש כמו שפירש"י נמי תקשה למה הקדים פרשת ויהי בחצי הלילה שהי' אח"כ לפרשת זאת חקת הפסח, ונ"ל להבין הדבר כי ידוע אין מוקדם ומאוחר בתורה וע"כ אפי' אם פרשת זאת חקת הפסח ביוד בניסן נאמר מכ"מ לא קשה על שהקדים פרשת ויהי בחצי הלילה משום דאין מוקדם ומאוחר. וכ"ז אם ביו"ד בניסן נאמר פ' זאת חקת הפסח אבל אם נאמר דבר"ח נאמר ביחד עם החודש הזה לכם אז שפיר דאין לחלק ענין אחד שנאמר בפעם אחת ולהפסיק ביניהם בפרשה אחרת והבן: תושב ושכיר לא יאכל בו פירש"י ושכיר זה העובכו"ם. ומה ת"ל והלא ערלים הם ונאמר וכל ערל לא יאכל בי אלא כגון ערבי מהול וגבעוני מהול והוא תושב ושכיר ע"כ, וכתב בס' פ"י דהלאו קאי על המאכיל דלא נוכל לומר דהלאו קאי על האוכל דלא מצינו בעכו"ם יותר משבע מצות ע"כ, ומצאתי כדבריו בהרמב"ם פ"ט מהל' ק"פ וז"ל מצות ל"ת שלא להאכיל בשר פסח לגוי והמאכיל עובר בל"ת ואין לוקין עליו אבל מכין אותו מכת מרדות ומיי"ש, ולכאורה יש להקשות ממס' פסחים ד' ג' ע"ב דאמר ההוא ארמאה דהוה סליק ואכל פסחים בירושלים אמר כתיב כל בן נכר לא יאכל בו כל ערל לא יאכל בו ואנא הא קאכילנא משופרי שופרי, א"ל ריב"ב מי קא ספי לך