זקן אהרן (קורץ) יג

נברא העולם והיינו בה"א כדכתיב כי בי"ה ד' צור עולמים עוה"ז בה"א ועוה"ב ביו"ד, וזהו דקשיא לי' לר' יצחק דלא הי' צריך להתחיל אלא מהחודש הזה לכם שתהי' התחלת התורה בה"א כיון דכל העולם לא נברא אלא בשביל התורה כדכתיב אם לא בריתי חקות שמים וארץ לא שמתי וכיון דהעולם נברא בה"א הי' צריך להתחיל את התורה נמי בה"א לידע דעיקר בריאת העולם שנברא בה"א הוא רק בשביל התורה שמתחלת ג"כ בה"א, כהאי דאמרינן בגמ' שבת ויהי ערב ויהי בוקר יום הששי דלכך כתיב הששי בה"א ולא בשאר ימים ללמד דעיקר בריאת העולם רק בשביל התורה שניתנה בששה בסיון ולכך כתיב הששי לרמז על ששה בסיון והכ"נ הי' צריך להתחיל התורה בה"א ללמד דבריאת העולם שנברא בה"א לא הי' אלא בשביל התורה שמתחיל בה"א ומאי טעם פתח בבראשית שמתחלת בב' דאין בזה שום טעם ורמז כלל: אמנם נלפענ"ד עפי"מ דאיתא דהעולם פתוח לצד צפון ואם יהי' מי שיאמר שהוא ברא את העולם יאמרו לו שיגמור צד צפון ולכך פתח התורה בב' פתוח מצד צפון להורות דהקב"ה הוא שברא העולם והוא אחד ואין שני דאל"כ יגמור השני את העולם, וזה שאמר מה טעם פתח בבראשית שמתחיל בב' משום כח מעשיו הגיד לעמו שהקב"ה הוא שברא את העולם וע"כ התחיל התורה בב' להודיע דמי שנתן התורה שמתחלת בב' הוא ברא את העולם נמי פתוח לצד צפון כמו ב' בכדי להודיע כח מעשיו לעמו שהוא הבורא והוא השליט והוא ראשון ואחרון ואין זולתו והבן: ובזה יש לנעץ התחלת התורה שמתחלת בב' עם סוף התורה עפי"ד הירושלמי עבו"ז מובא בברכת שמואל הנ"ל וז"ל אלכסנדר מוקדן ראה את העולם שנבראת ככדור ולכך צייר ביד עבו"ז שלו כדור להורות שעבו"ז שלו שולט על כל העולם כלו שהוא ככדור ופריך בירושלמי ולמה לא נתן ציור קערה שדומה לים להורות דשולט ג"כ בים ותירץ בירושלמי שם דזאת מודים כל עובדי עבו"ז שאין שום עבו"ז שולט בים וראי' מדקרע משה רבינו את הים ברצון ד' בלי שום מונע. - וזהו שמנעץ התורה תחלתה בסופה עפי"מ שפירשתי דלכך מתחיל התורה בב' להורות דאלקים ברא את השמים ואת הארץ וזהו כח מעשיו הגיד לעמו וא"כ תיקשי בזה נמי קושית הירושלמי דהוצרך הקב"ה להודיענו נמי בהתורה שברא נמי את הים, ומשום זה סיים התורה ולכל המורא הגדול שפירש"י זהו קריעת י"ס וא"כ ממילא נשמע דאין שום עבו"ז שולט בים וכתירץ הירושלמי הנ"ל והבן: ויאמר אלקים תדשא הארץ כו' עץ פרי עושה פרי למינו וגו' ותוצא הארץ כו' ועץ עושה פרי וגו' פירש"י שהקב"ה צוה שיהא טעם העץ כטעם הפרי והיא לא עשתה כן אלא ותוצא הארץ וגומר ועץ עושה פרי ולא עץ פרי לפיכך כשנתקלל האדם על עונו נפקדה גם היא על עונה ע"כ: והקשה במהרש"ל מאי טעמא של האדמה ששינתה מרצון השי"ת ועיין בשפ"ח ולפענ"ד אדרבה קשיא לי להיפך בהא שציוה הקב"ה עץ פרי שיהי' כל אילנות עצו ופריו שוה דא"כ יתעורר קושיא גדולה דהנה ב"פ אמור כתיב ולקחתם לכם פרי עץ הדר וגומ' פירש"י פרי עץ שטעם עצו ופריו שוה הדר הדר באילנו משנה לשנה וזהו אתרוג ע"כ, והנה במס' סוכה הקשה ואימא פלפלי שדר באילנו משנה לשנה וטעם עצו ופריו שוה ומתרץ בגמ' דפלפל ממנ"פ אין יוצאין בו דאם לוקחים פלפל אחת לא מינכר הלקיחה ורחמנא אמר ולקחתם ואם לוקחים הרבה יחד פרי עץ אמר רחמנא אחד במשמע ולא שנים ע"כ: ומשמע מפירש"י פ' אמור גם בגמ' סוכה שהבאתי דבאמת אצטריך באתרוג שני כתובים בכדי לידע דקאי על אתרוג היינו עץ פרי, וגם הדר, ומסתמא משום דאיכא פירות שדרים משנה לשנה אבל אין להם עצו ופריו שוה, וגם יש עוד פירות שעצו ופריו שוה אבל אינן דרים משנה לשנה ומשום דנאמר שני כתובים פרי עץ וגם הדר