זקן אהרן (קורץ) קלח

בטיב הי' מניחים להם ברכת הפרידה והי' נשאר אצלם הברכה כבתחלה, אבל מאחר שהיו מצערים את ישראל בעבודה קשה ובענויים קשים עד שריחם עליהם הקב"ה וגאל אותם בע"כ עד שהוכרחו לשלחם א"כ הי' צריך נמי להיות כן בעת שיצאו ממצרים יבואו לסטים או מלך אחר שילחם עם המצרים ולעשות אותם עניים כבתחלה, אבל אם הקב"ה הי' עושה כן יאמר אותו צדיק ועבדום וענו אותם קיים בהם היינו בישראל ואחרי כן יצאו ברכוש גדול לא קיים בהם רק בהנך לסטים או מלך שהם יטלו ממונם של מצרים חנם אע"ג שהם לא היו עבדים למצרים, ע"כ ביקש הקב"ה שישאלו ממצרים והם יקחו את הכסף ממצרים כיון דבלא"ה היו עתידים לסטים או מלך לבא עליהם לעשותם דלים כבראשונה וא"כ מוטב שיפלו הכל לישראל והבן: ויאמר משה כה אמר ד' כו' ומת כל בכור בארץ מצרים מבכור פרעה עד בכור השפחה והנה להלן בשעת המכה נאמר מבכור פרעה כו' עד בכור השבי ויש לדקדק דלמה בהתראה אמר משה עד בכור השפחה ובמכה נאמר עד בכור השבי, ובפירש"י כתב לקמן דבכור השפחה חשוב מבכור השבי וא"כ הי' משה רבינו צריך להתרות מבכור השבי והי' גם בכור השפחה בכלל וכמש"כ בפירש"י דכיון דהמכה היתה עד בכור השבי גם בכור השפחה בכלל, ורש"י הוצרך לזה משום דבאמת לא נזכר כלל בקרא דבכור השפחה נלקה כמו שאמר משה בהתראתו מש"ה פירש"י דבכור השפחה בכלל א"כ שוב קשה למה לא אמר משה רבינו בכור השבי והי' בכור השפחה בכלל כמו שהי' באמת והוא לכאורה קושיא גדולה, עוד קשה למה מביא רש"י כאן בההתראה שאמר משה בכור השפחה ומביא רש"י הקרא דלקמן בכור השבי שכתב וז"ל למה לקו השבוים כדי שלא יאמרו יראתם תבעה עלבונם והביא פורעניות על מצרים ע"כ, דלאיזה צורך מביא רש"י הקרא דלקמן של בכור השבי ומצאתי בשפ"ח שהעיר בזה וז"ל וא"ת והא לא כתיב הכא בכור השבי אלא לקמן גבי מכה כתיב בכור השבי ועיי"ש תירוצו ולפענ"ד הוא דוחק, עוד תקשה דלמה כאן לא פירש"י רק התירוץ שלא יאמרו יראתם תבעה עלבונם מש"ה לקו השבוים ולקמן גבי מכה מביא שם מתחלה תירץ אחר שגם הם היו שמחים לאידם של ישראל והכא לא מביא זאת כלל. - והנלפענ"ד לתרץ דמש"ה מביא רש"י כאן לפרש הטעם של בכור השבי דלקמן משום דלרש"י הי' קשה קושיא הנ"ל שהקשיתי דלמה לא התרה משה רבינו גם עד בכור השבי כיון דגם בכור השבי נלקו, וע"ז שפיר מביא רש"י כאן דהם לא מתו רק בשביל שלא יאמרו וא"כ אין להם שום שייכות להתראה דהא הם לא שעבדו עם ישראל אבל בכור השפחה הרי מפרש בפירש"י שגם הם שעבדו עם ישראל ושמחים בצרתם ולכך התרה משה רק מבכור פרעה עד בכור השפחה והבן: ומעתה מתורץ ג"כ קושיא השלישית דהכא דלא בא לתרץ רק הקושיא שלא התרה משה על בכור השבי ע"כ מתרץ רש"י שפיר דהם לא נלקו רק משום שלא יאמרו ואין להם שום שייכות בהתראה כמו המצרים והבן, ולקמן שמביא רש"י גם טעם הראשון שהיו שמחים לאידם של ישראל י"ל דרש"י בא לתרץ קושיא אחרת מה שיש להקשות לפי טעם השני דלכך לקו השבוים משום שלא יאמרו וא"כ גם הפשוטים מן השבוים הי' אומרים שיראתם תבעו עלבונם, וא"כ דמי הפשוטים לבכורים וא"כ למה לא מתו הפשוטים כמו הבכורים או שיומתו פשוטים בלבד נמי לא יוכלו לומר יראתם תבעה עלבונם כיון דגם הם מתו ולמה נלקו דוקא הבכורים של השבוים, מש"ה שפיר מפרש רש"י טעם הראשון דלכך לקו גם מן השבוים דוקא הבכורים כמו מן המצרים משום שהם נמי היו שמחין לאידם של ישראל שנקראו בני בכורי ישראל ולכך ג"כ מכתם הי' דמי למכת מצרים שמתו רק הבכורים והבן: מבכור פרעה היושב על כסאו עד בכור השפחה וקשה למה בהתראה נאמר מבכור פרעה עד בכור השפחה ובמכה לא נאמר בכור השפחה רק בכור השבי ופירש"י דבכור השפחה ג"כ בכלל משום דבכור השפחה עדיף מבכור השבי וא"כ תיקשה הי' לו למשה רבינו להתרות על בכור השבי והי' גם בכור השפחה בכלל כפירש"י הנ"ל, עוד קשה דלקמן פירש"י על הפסוק מבכור פרעה וז"ל אף פרעה בכור