זקן אהרן (קורץ) קלז

שפיר הי' הארץ עומדת רק בנס וכר' יוסי דהארץ עומדת על המים והמים על הרים וגבעות והרים על הרוח ורוח על סערה וסערה תלוי' בזרועות של הקב"ה והוא שלא עפ"י דרך הטבע, אבל אחר שנבראו השמים הארץ שפיר עומדת עפ"י דרך הטבע שהשמים מושכין אותה מכל צד כמו מאגנעס וכדברי החבר, אפס עיקר הדבר הוא דוחק לומר כן דלפי"ז נצטרך ליתן חסרון בשלימות תחלת בריאות העולם שצ"ל דהוצרך הקב"ה להחזיק הארץ בזרועותיו שלא תפול עד שנגמרו בריאות השמים ואז הניחה עפ"י הטבע שהשמים יחזיקו את הארץ וכמובן - ונלפענ"ד די"ל דבאמת יפלגו ב"ש ורבנן עם ב"ה בעיקר הדבר על עמידת הארץ דלב"ש ורבנן שפיר י"ל דסברו כס' החבר דהארץ עומדת תיכף מתחלת הבריאה ע"י המשכת השמים וכך עומדת לעולם עפ"י דה"ט, אבל לב"ה דסברו הארץ נבראת תחלה א"כ אי אפשר לומר כסב' החבר דא"כ תקשה על מה היתה עומדת הארץ עד בריאת השמים ע"כ שפיר צ"ל דב"ה סברו כר' יוסי דהארץ עומדת על המים והמים על ההרים והרים על רוח וסערה ותלוין הכל בזרועות של הקב"ה וסברו באמת דהארץ עומדת כך מתחילת הבריאה עד סוף העולם והבן - ועפ"י הדברים האלה יובן שפיר מדרש פליאה הנ"ל דכך שאל אבנימס הגרדי איך ארץ נבראת תחלה היינו קודם שנבראו שמים דבשלמא לב"ש ורבנן ל"ק כנ"ל רק לב"ה דסברו ארץ נבראת תחלה ע"כ מקשה האיך נבראת הארץ תחלה הלא תהי' קשה קושית המלך כוזרי, וא"ל כתירץ החבר דכ"ז אחר בריאת שמים אבל ארץ איך נבראת תחלה קודם השמים על מה היתה עומדת עד בריאת השמים, וע"ז שפיר השיב לו יוסף הבנאי כטל הקב"ה עפר מתחת כסא הכבוד וזרקן על המים ונעשית ארץ וצרורות קטנות שהיו בעפר נעשו הרים וגבעות וכו' והיינו כדברי ר' יוסי והיינו שעומדות בנס שתלוי בזרועות של הקב"ה וכדברי ב"ה, ומאי מאוד יובן בזה דקדוק עצום שאמרו לו רבנן לאבנימוס הגרדי שאין שום אדם יודע כו' ולסוף שלחו לו ליוסף הבנאי אטו הוא לאו אדם הוא וכיון דאין שום אדם יודע א"כ מסתמא גם הוא לא ידע, ובהנ"ל יובן שפיר דרבנן אמרו לו באמת כנ"ל דבנס היו עומדין ואין שום אדם יודע וע"כ שלחו לו ליוסף הבנאי הגם שהוא חכם בבנינים ומכ"מ יודה דבנין הארץ היא בנס והבן: דבר נא באזני העם וישאלו איש מאת רעהו פירש"י אין נא אלא לשון בקשה בבקשה ממך הזהירם על כך שלא יאמר אותו צדיק אברהם ועבדים וענו אותם קיים בהם ואח"כ יצאו ברכוש גדול לא קיים בהם, מקשים העולם הא אפילו אם אותו צדיק לא יאמר כן נמי צריך הקב"ה לקיים את דבריו שאמר ואח"כ יצאו ברכוש גדול, ורוב המפרשים מתרצים בסגנון אחד דבאמת יתקיים ואח"כ יצאו ברכוש גדול בביזת הים רק לא שיאמר אותו צדיק שאלתו טרם שיקחו ביזת הים בשעת צאתם ממצרים והבן. ועפי"ד נראה בהקדם מה שדקדקו על הלשון ועבדים וענו אותם קיים "בהם" ואח"כ יצאו ברכוש גדול לא קיים בהם הנך שני בהם למה דהי' יכול לומר ועבדום וענו אותם קיים ואח"כ יצאו ברכוש גדול לא קיים, ונלפענ"ד עפי"מ שהביא המדרש רבה פ' ויצא דכשבא לבן לביתו מצא שלסטים היו מלסטים אותו כל הונו ורכושו ועשאוהו דל וזהו שכתב וישב לבן למקומו הראשון שהי' קודם ביאת יעקב אצלו ע"כ ועיין לעיל בפ' ויצא מה שכתבתי בזה, והנה י"ל בזה טעם נכון דלמה שב לבן למקומו להיות עני כמקדם משום דעיקר הברכה באה לו בשביל יעקב ומש"ה אם הי' לבן שולח את יעקב מביתו בטוב לב אז הי' יעקב מברך אותו בברכת הפרידה ומניח לו הברכה כבתחלה, אבל כאשר הי' מיצר ליעקב עד שהוכרח יעקב לברוח מאתו ע"כ כאשר יעקב ברח מאתו גם הברכה היתה בורחת מאתו ולכך באו עליו שודדים וקבלו כל ברכת ביתו והבן: והנה באמת גם אצל המצרים מצינו כן שהי' רעב בכל ארמ"צ ויוסף הי' נתן להם לחם עבור מקניהם עד שאמרו לו לא נשאר כי אם גויתינו ואדמתינו ונאמר ויקן יוסף את כל אדמת מצרים לפרעה הרי שהיו כל המצרים דלים וריקים וכשבאו יעקב ובניו למצרים אז באה ברכה לרגליו וכילה הרעב ומאז נתברכו המצרים בעשרות גדול ועיין בפירש"י בפסוק ותן זרע סוף פ' ויגש, וא"כ גם במצרים הי' צריך להיות כן דאלו היו שולחים את ישראל