זקן אהרן (קורץ) קלו

הי' בשביל שיקיימו ישראל מצות סיפור יצמ"צ וכיון דכל הנסים בשביל הסיפור היו ע"כ חובה עלינו להרבות בספור הנסים האלו יותר מכל הנסים שעשה לנו הקב"ה, והמרבה לספר הרי זה משובח ונתחייבנו להוציא הדברים בפה וע"י הספור מעוררין חסדים שיעשה השי"ת תמיד לטובה עכ"ל, ואמרתי בזה דכל דבריו מכוונים בפסוקים הנ"ל כי הכבדתי את לבו למען שתי אותותי וכ"ז הי' רק למען תספר באזני בנך ובן בנך כו' וע"י הספור יתעוררו החסדים לטובה על העתיד וזהו וידעתם על להבא כי אני ד' כדדרשינן בכ"מ אני ד' נאמן לשלם והבן - אפס יש להתעורר בזה דמנ"ל דבא הכתיב לחייב מצות הספור גם משאר מכות שנעשו במצרים דלמא רק מכת הארבה דגילתה בה התורה הקרא למען. תספר אבל מנ"ל דגם שאר מכות מצוה לספר. והנה בפשטות י"ל כיון דכתיב למען שתי אותתי אלה שהוא לשון רבים ע"כ נתרבו גם שאר המכות במצות סיפור והבן.- אולם יש להקשות דאם באמת נתרבה כל המכות במצות ספור א"כ למה צותה התורה מצות הספור דוקא במכת הארבה למה לא נכתב מצות הספור במכה ראשונה או באחרונה, ונלפענ"ד עפי"מ שמקשים בתוס' דלא מצינו שאמר לו הקב"ה מכת הארבה ומנ"ל למשה רבינו להתרות לפרעה ולומר הנני מביא מחר ארבה וכתבו לתרץ משום דהי' חקוק על המטה כל המכות ועיי"ש, אך הקשו דלפי"ז אמאי הוצרך הקב"ה להודיעו את שאר המכות ותירצו הבעתוס' דמשה רבינו הבין המכה של ארבה מדאמר לו הקב"ה ולמען תספר ודרך הוא לספר מכת הארבה שגם במכת הארבה דיואל כתיב ספרו ע"כ ועיי"ש ומעתה שפיר י"ל דמדכתבה התורה מצית הספור גבי מכת הארבה דוקא ע"כ נשמע דכוונת התורה הוא לגלות מצות הספור גם על שאר המכות כיון דלגלות מצות הספור במכת הארבה לא אצטריך כלל דבלא"ה מכת הארבה דרך לספר כמו שכתוב בבעתוס' הנ"ל והבן, ומעתה מתורץ היטב קושייתי הנ"ל דע"כ הוצרך הכתוב לומר מצות הספור דוקא במכת הארבה דאז שפיר דרשינן מצות סיפור גם בשאר מכות. כיון דלגופי' לא אצטריך כנ"ל אבל אם הי' נאמר מצות הספור באחד משאר המכות לא הוי ידעינן דמצוה לספר גם בשאר מכות רק הי' אמרינן במכה שנאמר בה מצית ספור הוא דמחיוב לספר ולא בשאר מכות והבן: מדרש פליאה שאל אבנימוס הגרדי את רבותינו ארץ האיך נבראת תחלה אמרו לו כו' לך אצל יוסף הבנאי הלך ומצאו אמר לו האיך נבראת הארץ תחלה אמר לו נטל הקב"ה עפר מתחת כסא הכבוד וזרקן על המים ונעשית ארץ וצרורות קטנות שהי' בעפר נעשו הרים וגבעות ע"כ והקשה בזה רבינו הגאון הרבי ר' העשיל זצלל"ה בספר חנוכת התורה הלא הגרדי לא שאל רק על הארץ האיך נבראת והוא השיב ללא שאלו מצרורות קטנות שהי' בעפר ונעשו הרים וגבעות וקשה הרים וגבעות מאן דכר שמי' ועוד קשה למה אמר האיך נבראת הארץ תחלה מאי דייק בתיבת תחלה והוא אך למותר ועיי"ש מה שתירץ בזה - ונלפענ"ד עפי"מ שראיתי בס' אהבת יונךן דהמלך כוזרי שאל את החבר איך תולה ארץ על בלימה א"ל החבר דע כי שמים וארץ במאמר אחד נבראו ומין מוציא את מינו והשמים מקיפין את מרכז הארץ ככדור ומושכין אותה מכל צד וא"כ הארץ עומד באמצעה ע"כ ועיי"ש, ויש לתמוה על החבר דהא במס' חגיגה פליגי שם ב"ש אומרים שמים נבראו תחלה וב"ה אומרים ארץ נבראת תחלה ורבנן סברו שניהם כאחד נבראו ע"כ, ולפי"ז בשלמא לב"ש ורבנן י"ל כתירץ החבר דלב"ש שמים נבראו תחלה ולרבנן שניהם כאחד י"ל דהשמים מושכין את הארץ ואפי' לרבנן דביחד נבראו י"ל דגם כח ההמשכה נברא עמהם יחד, משא"כ לב"ה דארץ נבראת תחלה חזרה קושית המלך למקומה איך היתה עומדת הארץ קודם בריאת שמים והוא תמוה גדולה – אולם באמת י"ל דקושית המלך כוזרי לק"מ דהרי אמרינן במס' חגיגה תניא ר' יוסי אומר כו' הארץ עומדת על המים והמים על הרים וגבעות והרים על הרוח ורות על סערה וסערה תלוי' בזרועות של הקב"ה ע"כ, ומעתה י"ל נמי דלב"ה קודם בריאת שמים הי' הארץ תלוי בזרועות של הקב"צ כדברי ר' יוסי שהבאתי אבל אחר שנבראו שפיר השמים מושכין אותה מכל צד כתירץ החבר, והיינו דטרם שנבראו השמים