זקן אהרן (קורץ) קלה

וכשהי' לוקח מישראל בדמים יקרים הי' שותה מים מכאן העשירו ישראל ע"כ, וקשה הלא בגיגית לא הי' דגים ולא נבאש המים רק שביד המצרי נהפך לדם וא"כ בשלמא אם נאמר דנהפך לטעם דם שפיר שייך לומר דהוצרכו לקנות מישראל בכדי שיהי' בו טעם מים, אבל לדברי בעתוס' דרק במראה נהפך לדם ולא בטעם למה הוצרכו לקנות מישראל הרי גם היום אוכלין דם לדברי בעתוס' וצ"ע. (ועי' בריב"א שנדפס שם עם בעתוס' ע"ש): ויעשו כן חרטומי מצרים בלטיהם הקשו בבעתוס' מהיכן לקחו המים ותירץ שהביאו ממקום אחר אי נמי ממים שחפרו ומדחה שם הבעתוס' את תירץ הב' וע"כ כתירץ הראשון דממקום אחר הביאו, ויש להקשות כיון דבכל ארץ מצרים הי' דם וצ"ל הפירוש ממקום אחר היינו מארץ אחרת והרי בפסוק שאח"ז נאמר ויפן פרעה ויבא אל ביתו משמע דעד השתא פרעה ועבדיו היו עומדין עם משה ואהרן אצל היאור ואיך שייך לומר שהמתינו כל כך על הבאת מים ממדינה אחרת, ולכאורה י"ל עפי"ד המדרש הנ"ל דמה שקנו המצרים מישראל בדמים יקרים לא נתהפך לדם א"כ י"ל שקנו מישראל מים והביאו לחרטומים - עוד נ"ל עפי"מ שהבאתי בהגדה של פסח אשר אתי בכתובים מהאזולאי בשם הר"א מגרמיזא וז"ל ובעצים ובאבנים אבל לא בכלי מתכות ולכן משימין ברזל במים בשעת התקופה לפי שאין מצוי בכלי מתכות, ולכן לא ביקש פרעה במכת דם להסיר המכה משום שהי' שותה ממה שהי' בכלי מתכות שבהם לא נהפך לדם ע"כ ועיי"ש, ולפי"ז י"ל דלקחו מים ממה שמצאו בכלי מתכות והביאו לחרטומים ועשאוהו החרטומים בלטיהם דם והבן: ויעשו כן חרטומי מצרים בלטיהם יש לדקדק דבמטות שנהפכו לנחש נאמר מפורש בפסוק שעשאו החרטמים כן בלטיהם וישליכו איש מטהו הרי דמפרש שעשאו כן החרטמים ומפרש מה שעשאו וכן בצפרדעים מפרש שהעלו הצפרדעים בארץ מצרים ולמה במים שנהפך לדם לא מפרש מה שעשאו רק קאמר סתם שעשאו כן החרטמים - ונ"ל עפי"מ שיש לדקדק מהא דאיתא בס' אהבת יונתן פ' וארא טעם על מה שאמר פרעה להשליך כל בן הילוד ליאור עפי"ד הגמ' פעם אחד הלך אחד למצרים לקנות סוס ונתנו לו דף באחיזת עינים ונדמה לו שהוא סוס ולעת ערב ביקש להשקות את הסוס אצל המים ראה שהוא דף לפי דבמים אין שולט הכשוף וזהו ערמת פרעה להשליך הילדים ליאור דאם יחליפו את הילדים באיזה דבר אחר לא יעמוד במים עכ"ל, ולפי"ז תקשה איך הי' יכולים החרטמים להפוך מים לדם הא אין שליטת כישוף במים, אמנם נ"ל עפי"מ שמקשה האור החיים בהא דנאמר ויעשו החרטומים כן שהפכו המים לדם הלא כל המימות נהפכו לדם ע"י משה ומאין הי' להם מים ע"כ, ובהנ"ל חדא מתורץ בחברתה דבאמת לא הי' להם מים רק עפי"מ דאיתא באו"ח דהמים שנהפכו לדם לא לדמיון נהפכו רק שבאמת נהפכו לדם ממש ולכך ובאש היאור ומתו הדגים דאלו לא הי' רק לדמיון דם לא היו מתים הדגים ולא הי' נבאש היאור ע"כ. ומעתה שפיר מיושב קושייתי עם קושית האוה"ח חדא בחברתה דבאמת ממים לא היו יכולים להפך לדם מחמת שאין כישוף שולט במים, רק שהחרטמים היו מהפכים את הדם למים ואח"כ היו מהפכים את מים הזאת לדם וכיון דהך מים לא הי' רק באחיזת עינים דעיקרו הי' דם ולכך שפיר היו החרטמים יכולים להפך ממים לדם ודוק היטב ולפי"ז שפיר נכון דלא מפרש הכתוב שהיו מהפכים ממים לדם רק סתם שכן עשו משום דבאמת ממים לדם הרי אין יכולין להפך והם לא היו מהפכין רק מדם למים וחזרו ועשאוהו דם והרי לא עשאו רק מדם דם ולכך שפיר לא נאמר רק סתם שעשו כן והבן: פרשת בא בא אל פרעה כי אני הכבדתי את לבו ואת לב עבדיו למען שתי אתתי אלה בקרבו ולמען תספר באזני בכך ובן בנך את אשר התעללתי וכו' וידעתם כי אני ד' ע"כ, וכתב בס' ממתקי יהודא תהלים מ"ג. וז"ל כל הנסים הנעשה] ביצימ"ל