זקן אהרן (קורץ) קלג

לאכול בשבת שלש רבי חידקא אומר ארבע אמר ר' יוחנן ושניהם מקרא אחד דרשו ויאמר משה אכלוהו היום כי שבת היום לד' היום לא תמצאוהו בשדה וכו' ומעתה כיון דילפינן הני תלתא סעודות מתלתא היום ולכך כיון דבסעודה ראשונה דיליף מלשון אכלוהו היום דנקט הקרא לשון אכילה ולכך פירש"י נמי לשון הקרא והבן (ובעיקר דקדוק הנ"ל כבר העיר הפרמ"ג סי' של"ד או"ח במשבצות וכתב ע"ז תירוץ יקר ע"ש היטב ותבין): ודרך אגב הערותי בענין מי שלא אכל סעודת ליל שבת בשוגג או באונס אם יכול לצאת ידי חובת ג' סעודות כולם ביום והנה בפשטות י"ל כיון דכל הג' סעודות ילפינן מתלתא היום ולכך יוצאין כולם גם ביום, אפס י"ל דכ"ז לדידן דקיימ"ל כרבנן דהנך תלתא היום בהדי דאורתא וא"כ מרומז סעודת לילה נמי מקרא דיום ע"כ ספיר ניחא דיוצאין גם סעודת לילה ביום, משא"כ לר' חידקא דס"ל הני תלתא היום לבר מאורתא ספיר י"ל דסעודת לילה אין יוצאין ביום והבן, עוד נלפענ"ד להוכיח ממס' שבת קי"ז דמקשה לר' חידקא דס"ל ארבע מדקתני סיפא ר' יוסי אומר לעולם מצילין ג' סעודות מכלל דת"ק שלשה ס"ל מדלא אמר ר' יוסי לעולם מצילין ארבע ש"מ דלית לי' דר' חידקא ובהא גם הת"ק נמי לא פליג על ר' יוסי אלא דת"ק סובר מה שעבר כבר לא יציל ולר' יוסי יציל ע"כ, והנה לכאורה תיקשה כפירש"י דמפרש דלר' יוסי מדלא אמר ארבע לית לי' דר' חידקא הא לר' יוסי נמי אפשר לפרש כשאכל כבר הסעודה בלילה ולכך אמר מצילין לעולם מזון ג' סעודות אבל כשלא אכל שפיר דמציל מזון ד' סעודות, וצ"ל דכיון דלר"י אין חילוק בשחרית ובמנחה בין אכל בין לא אכל א"כ ע"כ דגם בסעודת ליל שבת אין חילוק בין אכל בין לא אכל ואם הי' סובר כר' חידקא הי' אומר ארבע והבן: אפס הא קשיא לי דבשלמא בסעודת יממא שפיר י"ל דאין חילוק בין אכל בין לא אכל דכל יומא זמנייהו הוא ולכך אע"ג דכבר אכל שפיר מותר להציל דהא אם לא הי' אכל עדיין הי' מותר לו להציל ולכך אע"ג דאכל נמי מותר להציל דסעודה הראוי לשבת הוא, ואע"ג דכבר אכל סעודתו מכ"מ בשביל זה לא אסרינן לי' להציל סעודה הראוי' לו לשבת ועוד דאם כשאכל בשחרית נאמר דאסור לי' להציל רק סעודה אחת למנחה פעמים כשיזדמן דליקה קודם אכילה נמי יסבור דאין מצילין רק סעודה אחת ולכך לעולם אמרו ג' סעודות אבל דליל שבת אם כבר אכל ועכשיו יממא הוא ושוב אינו יכול לקיימה ואינה ראוי' לו למה מותר להציל בשביל ליל שבת מה שכבר עבר הזמן וכבר אכל דאפי' כשלא אכל נמי אינו יכול לקיימה ושוב אינה ראוי' לו ולמה מותר להציל הסעודה של לילה, אלא ע"כ דגם בסעודת ליל שבת אם לא אכל בלילה יכול לצאת אותה גם בשבת ביום וא"כ כל הג' סעודות ראויות ביום, ולכך שפיר מותר להציל בכל יום השבת גם בשחרית וגם במנחה משום דגם במנחה אם אכל ג' סעודות נמי יצא ידי חובתו כשלא אכל מקודם ולכך הוי כל הג' סעודות ראוין לשבת מש"ה מותר להציל ג' סעודות בין אכל בין לא אכל, ואפשר דבשביל זה לר' יוסי אפי' אם כבר אכל גם הסעודה שלישית ונפל דליקה נמי מותר להציל ג' סעודות והבן. ובזה יובן ויתורץ דברי פירש"י בשלח שמפרש דמשה רבינו אמר להם אכלוהו היום היינו בשבת בשחרית ועיי"ש א"כ איך נילף מזה סעודת אורתא ובהנ"ל מיושב ספיר דכך אמר משה לישראל אם לא אכלתם בלילה אכלוהו היום ומשום דגם סעודת הלילה יכול להשלים ביום ודוק היטב [וכ"ז לפלפולא בעלמא, ולדינא מבואר בהרא"ש ערבי פסחים. וכ"פ הרמ"א בשו"ע או"ח סי' רצ"א כדבריו וע"ש באחרונים]: ובאש היאור כתב בבעתוס' וז"ל לפי שאלו לא נבאש לא היו נמנעין מלשתות הימנו כי אע"פ שמראיתו דם מכ"מ טעמו הי' מים ושמא היו שותין וכמו שאומה"ע אוכלין עתה דם לפיכך הדגה תמות כדי שיבאש היאור, וקשה לי א"כ למה נקראת המכה על שם הדם ולא על שם ההבאשה ונ"ל שההבאשה אינה ניכרת והדם ניכר עכ"ל בעתוס' וקשה מנ"ל לבעתוס' דאע"פ שמראיתו דם מכ"מ טעמו הי' מים דילמא הפירוש ונהפכו לדם היינו לגמרו במראה ובטעם שנהפכו ממש לדם ולכך שפיר דמתו הדגים דלא יכלו לחיות בלא מים ובשביל