זקן אהרן (קורץ) קל

התורה סובר דישראל קבלו הכל ברצון והכפיי' הי' בשביל חופה, ומעתה צ"ל דלר"א דלא הי' זכות התורה רק זכות ד' אמהות סובר דבאמת נשלם השעבוד מצרים ושעבוד הד' מלכיות היא מכירה חדשה, וא"כ ע"כ דלר"א אין הקב"ה יכול למכרן מחדש אחר גאולת מצרים כיון דאא"מ את בתו לשפחות אחר שפחות, אבל לר"ע דס"ל דבזכות התורה נגאלו דברצון קבלוהו והכפיי' הי' חופה א"כ שפיר י"ל דס"ל דלא נשלם הזמן ונגאלו בזכות התורה ומכירת הד' מלכיות הוא השלמה למכירה הראשונה, ולכך שפיר לר"ע מותר הקב"ה למכרן אחר שפחות ואפילו אחר אישות כיון דלא הוי מכירה חדשה וכמובן: ומעתה שפיר י"ל דמה"ט עיכב משה בשליחותו דסובר כדעת ר' אליעזר נכדו דבזכות ד' אמהות נגאלו ומסתמא נגמר הזמן ואין להם זכות התורה דלא קבלו רק ע"י כפיי' ואסור להקב"ה למכרן שנית לשעבוד מלכיות דלר"א אין מוכרין שפחות אחר שפחות וא"כ שוב יכול הקב"ה בעצמו לגאלם ויהי' גאולה עולמית אבל מכיון שראה משה רבינו שהקב"ה רצה דוקא בשליחותו מסתמא רצה למכרן שנית וצ"ל דלא נגמר הזמן והמכירה השנית תהי' השלמה למכירה הראשונה ונגאלו רק בזכות התורה והכפיי' לא הי' רק חופה, ע"כ שפיר אמר משה רבינו להקב"ה שלח נא ביד תשלח ביד ר"ע אם לא תרצה בעצמך לגאול אותן ע"כ דלא כר"א רק כר"ע דלא נשלם הזמן ובזכות התורה נגאלו, ואע"ג דהי' חופה א"כ ר"ע מודה דאין מוכר שפחות אחר אישות אך כיון דלא נשלם הזמן א"כ לא הוי מכירה חדשה א"כ שפיר אמר תשלח ביד ר"ע והיינו ר"ע לשיטתו והבן: שלח נא ביד תשלח ביד ר"ע נלפענ"ד עפי"מ שפירשתי דברי המקובלים דר"ע השיג השער נו"ן אע"ג דבמשה רבינו כאמר ותחסרהו מעט מאלקים, וכתבו במפרשים דיש חמשים שערי בינה וקדושה ומשה רבינו השיג עד שער מ"ט ולא יכול להשיג שער הנו"ן. ונשאלתי בזה איך נוכל לומר דר"ע השיג יותר ממשה רבינו דכתיב לא קם כמשה אבל באומה"ע קם ומנו בלעם והיינו דבלעם הי' גדול בטומאה בשער מ"ט כנגד משה רבינו שהי' במ"ט דקדושה אבל בישראל בקדושה לא קם, ואמרתי בזה עפי"מ דאיתא בספרים משל המלך עם אחד מעבדיו המיחם התנור שהי' גביר גדול בכפר אחד והי' עם הארץ גדול במעלות רק אחת הי' לו שנבער בו אהבת המלך מאוד, וע"כ נסע למקום המלך ופיזר כל הונו בין השרים שיעמדו אותו אצל המלך למיחם לו התנור, וכשנתוודע הדבר למלך קרא את המיחם ושאל אותו מה מבוקשו אמר המיחם לא ארצה שום שכר רק שאוכל לראות המלך בכל עת שארצה, אמר לו המלך זאת אי אפשר לשום בן אדם רק למען אהבתך אלי אעשה לך החסד לעשות חור על העליי' ובכל עת שתרצה תוכל לעלות לשם ותראה אותי ע"כ, והנה איתא בס' עמודי' שבעה בשם המקובלים דכל ישראל יש להם אחוזה בהתורה באותיות וכמו שמובא הנוטריקון ישראל יש ששים רבוא אותיות לתורה אבל גרים אין להם אחוזה רק בהתגין, ולכך ר"ע דהי' מן הגרים ע"כ דרש על כל קוץ וקוץ היינו התגין כי שורש נשמתו הי' מן התגין עכ"ד, ועפי"ז שפיר י"ל דרק לבא דרך השער לשער הנו"ן זאת אי אפשר לשום אדם לבא רק עד שער מ"ט אבל בדרך התגין היא כמו החור שבעליי' זאת הי' אפשר לכ"ע להשיג אפי' בשער הנון, והנה אם כי אין לי עסק בנסתרות ואסור לו לאיש שפל כמוני להגיד כדברים האלה רק הוא תירץ לאנשים הפשוטים כמוני בלי דעה ולהמקובלים היודעים בזה מסתמא להם לא קשה כלל ואם שגיתי אבקש מס"ך בביטול דברינו. עוד נשאלתי את דברי הזוהר דהקב"ה מיהר בגאולת ישראל שהי' במ"ט שערי טומאה והי' ירא שלא יפלו ברשת הנו"ן ואז לא הי' אפשר לגואלם לעולם, ונשאלתי אפי' אם היו בשער הנון איך אפשר לומר דא"א לגואלם היפלא מד' כל דבר. ואמרתי בזה עפי"מ דאיתא דעיקר התשובה הוא תשובת המשקל לפי ערך הנאה מהעבירות יצטער ע"י התשובה וכן לעומת השער הטומאה שהי' צריך בתשובה להעלות נגדו לשער הקדושה וא"כ כיון דישראל הי' כבר בשער מ"ט דטומאה הוצרך משה רבינו להוציאן ולהעלותן לשער מ"ט דקדושה ולכך לא הי' מי שיהי' ראוי לגאולת ישראל רק משה רבינו שהי' משיג השער מ"ט דקדושה