זקן אהרן (קורץ) קכט
Zekan Aharon (Kurts) 129 · זקן אהרן (קורץ) · free full Hebrew text
Open in the reader →להם זכות התורה א"כ שלח נא ביד תשלח ביד ר"ע היינו כל מכה בחמש כנגד חמשה חומשי תורה ולחשוב גם חרון אפו באחת, מיד ויחר אפו של הקב"ה במשה והראה לו בזה כרצונו דזכות התורה גדול כזכות עצמו לסתום פי המקטריגים וכיון שראה משה שהקב"ה חרה אפו א"כ שוב אינו ירא מפני המקטריגים אז שפיר קיבל עליו לילך והבן: שלח נא ביד תשלח תשלח ביד ר"ע איתא בס' ברכת שמואל דמש"ה סירב משה רבינו כל כך לגאולת ישראל כי רצה שהקב"ה בעצמו יגאלם ותהי' גאולתן גאולת עולמות אבל הקב"ה שרצה וידע שתהי' עוד שעבוד ד' מלכיות ע"כ רצה דוקא שמשה יגאלם - והנה בעיקר השעבוד ד' מלכיות כתב הברכת שמואל בשם בעל זרע ברך דתליא בפלוגתא דר"א ור"ע בקידושין י"ח דקאמר דרבנן ור"ש פליגי אם אדם מוכר בתו לשפחות אחר שפחות. דרבנן סבור דאדם מוכר בתו לשפחות אחר שפחות ור"ש סובר כשם שאין אדם מוכר את בתו לשפחות אחר אישות כך אין אדם מוכר את בתו לשפחות אחר שפחות ואמר בגמ' דרבנן ור"ש פליגי בפלוגתא דר"א ור"ע דר"ע סובר כתיב בבגדו בה כיון שפירש טליתו עלי' שוב אין רשאי למכרה דס"ל יש אם למקרא וכתיב לשון בגד ור"א ס"ל יש אם למסורת כיון שבגד בה שוב אין רשאי למכרה עכ"ד הברכת שמואל פירש לדבריו דלר"א דס"ל אין אדם מוכר את בתו לשפחות אחר שפחות לא יכול להיות עוד שעבוד מלכיות מאחר שכבר נמכרו תחת יד מצרים, אבל לר"ע דס"ל דאדם מוכר את בתו לשפחות אחר שפחות שפיר יכול להיות שעבוד מלכיות אחר שעבוד מצרים. ולכאורה יש לדקדק בכל דבריו דתיקשי לי' לר"א דס"ל אין אדם מוכר בתו לשפחות אחר שפחות איך הקב"ה מכר לישראל לשעבוד מלכיות אחר שיעבוד מצרים, גם לר"ע תקשה לפי"מ דאיתא במפרשים בס' המקנה ובאו"ח ויתיצבו בתחתית ההר הוי חופה, דהתורה הי' קידושין וההר הי' חופה ובשפחות אחר אשות גם ר"ע מודה לר"א דאין אדם מוכר וא"כ איך מכר הקב"ה לישראל לשאר מלכיות אחר מעמד ה"ס דהוי כנשואין ולכ"ע אין אדם מוכר לשפחות אחר אישות - ולכאורה י"ל למאי דאיתא בספרים דישראל יצאו ממצרים קודם זמנם וצריכין להשלים בשאר מלכיות א"כ י"ל אע"ג דאין אדם מוכר לשפחות אחר אישות הוא רק במכירה חדשה, וכמו שאמר ר"ע כיון שפירש טליתו עלי' א"י למכרה משא"כ הכא דשאר מלכיות אינן אלא השלמה ממכירה הראשונה ולכך שפיר יכול הקב"ה למכרו, אך דלפי"ז נסתר כל דבריהם שכתבו דשעבוד מלכיות תליא בפלוגתא דר"א ור"ע דכיון דלא הוי רק השלמה ממכירה הראשונה לכ"ע הקב"ה יכול למכרן בין אחר שפחות של מצרים בין אחר אישות של מעמד ה"ס כיון דל"ה מכירה חדשה רק השלמה של מכירת מצרים שהיתה קודם אישות, וצ"ל דהברכת שמואל והזרע ברך כתבו דבריהם רק אם נאמר דהי' מכירה חדשה ולא השלמה והיינו דבמצרים נשלם השעבוד והבן, וא"כ חזרה קושייתינו הנ"ל דלר"א תיקשי' לי' מהקב"ה שמכר את ישראל שפחות אחר שפחות, ולדברי שניהם תקשו להו בין לר"א בין לר"ע ממה שמכר הקב"ה את ישראל שפחות אחר אישות של מעמד הר סיני וכנ"ל, והנה כבר הבאתי מבעל זרע גד דבר נכון דר"א ור"ע דפליגי דר"א סובר דכל מכה במצרים היתה של ארבע מכות ור"ע סובר של חמש מכות, משום דר"א סובר בזכות ד' אמהות נגאלו ולכך היתה של ארבע מכות ור"ע סובר בזכות התורה נגאלו ולכך הי' כל מכה של חמש מכות כנגד חמשה חומשי תורה ע"כ, ויש לדקדק בזה בשלמא ר"ע לא אמר כדברי ר"א משום דזכות התורה עדיף לי' דהוי כזכות עצמן, אבל ר"א אמאי לא אמר כר"ע דבזכות התורה נגאלו, אמנם י"ל עפי"מ דאיתא במס' שבת פ"ח ויתיצבו בתחתית ההר מלמד שכפה עליהם את ההר כגיגית ואמר להם אם מקבלין אתם את התורה מוטב ואם לאו שם תהא קבורתכם, וע"ז הקשה במדרש ובתוס' שם דלמה הוצרכו לכפיית ההר הא אמרו נעשה ונשמע ואיתא במדרש תנחומא דעל תורה שבכתב אמרו נעשה ונשמע והכפיי' היתה על תורה שבע"פ ע"כ, ומעתה י"ל דר"א דס"ל בזכות ד' אמהות סובר דהכפיי' היתה בשביל תורה שבע"פ ולא חופה ואין כאן זכות קבלת התורה דתורה שבכתב בלא תורה שבע"פ אינו כלום, אבל ר"ע דסובר בזכות קבלת