זקן אהרן (קורץ) קכז

יודעת דבא המלאך להרוג את משה בשביל מילת בנה כמו שהבין המזרחי היתה ממהרת הדבר לעשותו להמול את בנה והבן: עוד י"ל לתרץ קושית המזרחי הנ"ל בפשטות דלעיל כתב רש"י הבינה צפרה שבשביל המילה הוא אבל לא ידעה אם בשביל מילתו שבא עלי' ואינה הוגנת לו או בשביל איחור מילת בנו וע"כ אמרה סתם שבשביל המילה הוא וכמש"כ בבעתוס': כי חתן דמים אתה לי ראיתי מקשים למה קראה צפורה לבעלה חתן ולא בעלי או אישי ואמרתי בזה עפי"מ שהעליתי לתרץ על משה איך הסכים על בנו הראשון לעבו"ז משום דלא גיירה עוד, והיינו שע"י שרצה חמיו דוקא את בנם הראשון לעבו"ז ע"כ נשאה עדיין בלא גיירות וקיימ"ל ישראל הבא על העכו"ם הולד כמוה ע"כ, וא"כ לפי"מ דאיתא בתרגום יוב"ע דמעשה זו עם המלאך שבלע את משה ומלה צפרה את בנה הי' אצל גרשום, וא"כ י"ל כיון דעדיין אליעזר לא נולד ולא נשא אותה עדיין עפ"י דת משה וישראל בטבילה ובגירות ע"כ לא הי' נקרא אצלה רק כחתן עד שנשא אותה בדת היהדות ומש"ה קראה אותו חתן והבן - אך כ"ז אם נאמר דהמעשה הי' אצל גרשום אבל לפי מה שפירש"י דהמעשה הי' אצל אליעזר א"כ ע"כ אז כבר נשאה בגירות וא"כ למה קראה אותי חתן, אמנם י"ל דמדס"ל דהמעשה הי' אצל גרשום י"ל דהחתן שפיר קאי על משה דעדיין לא הי' בעל וכנ"ל אבל מדס"ל דהמעשה הי' אצל אליעזר י"ל דסובר דשם חתן לא קאי על משה רק על הילד וכמו דאיתא כן במס' נדרים שם והבן: אולם לפי"ז שוב תקשה לפי"מ שפירש"י דהמעשה הי' אצל אליעזר א"כ למה פירש"י שם חתן על משה ואפשר כפי"מ שהובא בהרמב"ן וז"ל ויתכן כי קודם הדבור הנדבר לו בהר האלקים לא נולד לו רק גרשום אבל היתה צפורה הרה וכאשר שב אל יתר חותנו ילדה ובעבור כי הי' דבר המלך נחוץ לא מל אותו ולא קרא לו שם ע"כ דברי הרמב"ן ולפי"ז י"ל דאז כשבא אל יתר חותנו אז גיירה וילדה או שילדה ואח"כ גיירה ונשא אותה מחדש בדת היהדות כדי שלא יבא עם נכרית לאחיו ולכך שפיר קראה אותו חתן דאפשר הי' עדיין בתוך שבעת ימים לנישואין החדשים והבן: ויקרא אליו אלקים מתוך הסנה הנח"ק מביא בשם המדרש שאל האי מינא את ר"י בן קרחה למה מתוך הסנה אמר לי' אלו מתוך חרוב או שקמה היית שואלנו ואעפ"כ להוציאך חלק אי אפשר להודיעך שאין מקום פנוי בלא שכינה אפי' סנה, והקשה בנח"ק למה הוצרך לומר אלו מתוך חרוב או שקמה כו' הי' לו לומר בסתם להודיע שאין מקום פנוי בלא שכינה ועיי"ש מה שתירץ בשם הגאון תשובת צ"צ ועוד מגאון אחד, ולפענ"ד לתרץ עפי"מ שמביא בבעתוס' לתרץ למה מתוך הסנה לפי שאי אפשר מן הסנה לעשות צלמים לעבו"ז ע"כ, וא"כ לפי"ז תקשה למה לא תירץ ריב"ק כתירץ הבעתוס' אך י"ל עפי"מ שמביא בנח"ק שם בשם הגאון וז"ל כל מקום שאומר שאל האי מינא סימנא מילתא מאותו המין שרוצה לשאול דברי אפיקורסות דח"ו שתי רשויות יש וא"כ י"ל דחשש ריב"ק שמא האי מינא שמע מהאי טעמא דמשום שאי אפשר מן הסנה לעשות צלמים לעבו"ז, ובא להלעיג ולומר דמכאן מוכח שיש שתי רשויות דאין לו רשות להקב"ה על שאר אילנות דראיות לעבו"ז רק על סנה משום דסנה אינו ראוי לעבו"ז, וע"כ אמר לו אלו מתוך חרוב כו' היית שואלני דלמה לא מתוך הסנה כיון דסנה צריך להיות חשוב לפני הקב"ה מהאי טעמא שאין ראוי לעבו"ז, וכיון דבין כך שמתוך הסנה ובין שמתוך חרוב או שקמה היית שואלני א"כ במילא יובן דאין שום שאלה, ומכ"מ להוציאך חלק אי אפשר להודיעך שאין מקום פנוי בלא שכינה ועיין בנח"ק ותבין: ושאלה אשה משכנתה ומגרת ביתה כלי כסף וכלי זהב ושמלות ושמתם על בניכם ועל בנותיכם והנה לכאורה דאמר משכנתה והדר מגרת ביתה ומסברא הי' צ"ל להיפך מגרת ביתה ומשכנתה כי ביותר יש לישאל דבר מגרת ביתה משכנתה וכמובן אך י"ל דבאמת מי שהוא נתוודע לעשיר יכול לשאול מכל מי שירצה הן מגרת ביתם הן משכנתם דכולם ישאילו להם אבל מי שנתוודע לעני לא יוכל לשאול שום חפצים יקרים של כסף או זהב