עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryזקן אהרן (קורץ)

זקן אהרן (קורץ) קכה

Zekan Aharon (Kurts) 125 · זקן אהרן (קורץ) · free full Hebrew text

Open in the reader →

י"א, וע"כ שפיר אמר הכתוב דישראל נאנחו על העבודה ויזעקו על הילדים ומכ"מ ותעל שוועתם אל האלקים רק מן העבודה אבל לא מן הילדים מחמת דעתידים להיות רשעים וכנ"ל והבן כי נכון הוא - ולפענ"ד נראה לפרש עפי"מ דלכאורה תיקשה למה לא מצינו שיזעקו ישראל על העבודה עד כעת שנצטרע המלך הלא ידוע ומובן דכל צרה שלא תבא קשה יותר מתחלה מלאחר שהורגל בהצרה והרי בתחלת הפרשה נאמר ויעבידו מצרים את בני ישראל בפרך פירש"י בעבודה קשה המפרכסת את הגוף ומשברתו ולא זעקו וכעת אחר זמן רב הזעיקו, אך י"ל דכל ישראל היו יודעין מגזירת הד' מאות שנים ולכך גם על קושיא השעבוד לא זעקו שלא היו יודעין עד כמה תכבד עליהן העבודה וסברו דכל תוקף השעבוד הוא בכלל וענו אותם וקבלו עליהם הגזירה באהבה, ואפילו הפחותים שאין דרכם לקבל יסורים באהבה מאחר שראוים וחשובים מהם ג"כ עבדו ושתקו ע"כ גם המה שתקו, אבל אחר שראו שחיטת הילדים הבינו דזאת ודאי בטח לא הי' בכלל גזירת של וענו אותם וע"כ דרק המצרים מוסיפין מעצמם יותר על גזירת המקום, וע"כ ידעו דמסתמא גם תוקף השעבוד נמי לא הי' גזירת המקום רק שהמצריים מוסיפין מעצמם יותר ממה שנגזר עליהם וע"כ שפיר ויזעקו, וזה פירוש הפסוק וימת מלך מצרים וראו שחיטת הילדים אז על מה שהי' עד הנה רק ויאנחו בני ישראל מן העבודה ויזעקו שהבינו דבר מתוך דבר דהקושיא השיעבוד נמי לא הי' בכלל הגזירה, ולכך שפיר נאמר אח"כ ותעל שוועתם אל האלקים מן העבודה שהי' יותר מהגזירה והבן: וירא מלאך ד' אליו בלבת אש כתב בנח"ק וז"ל אמרו רז"ל להשלים את השם ע"כ, והוא תמוה וכתב בשם הרה"ק ר' שמשון מאוסטראפאלי זי"ע לפרש דמשה הי' גלגול שת והבל ומשה נוטריקון משה שת הבל ונחסר אצל שם משה תיו משת ול"ב מהבל דבשם משה לא נמצא רק השין משת וה"א מהבל ונחסר התי"ו משת ומהבל נחסר ב"ל וז"ש וירא מלאך ד' בלבת שע"י אותיות לבת נשלם השם כי בצירוף לבת עם משה יהיו כל הג' שמות מלאים משה שת הבל ומביא שם להאר"י הקדוש שמבאר סוד זה באריכות ועיי"ש - ולפענ"ד לפרש דברי רז"ל התמוהין עפי"ד הגמ' סוטה ב' איש ואשה שלום ביניהם שכינה שרוי' ביניהם היינו יוד באיש וה' באשה ואם אין שלום ביניהם אז השם י-ה נסתלק מביניהם ונשתייר אש ואש ע"כ, והנה הא דאיש ואשה כשיש שלום ביניהם שכינה שרוי' ביניהם מסתמא הוא דוקא רק באיש ואשה שניהם ישראלים אבל באיש ישראל שלקח נכרית ולא גיירה אע"ג שיש שלום ביניהם ודאי דאין השכינה שרוי' ביניהם, וא"כ עפ"י הנ"ל דמשה רבינו לא הי' מגייר את צפרה בשביל התנאי של יתרו א"כ לא הי' בינם השם של יו"ד ה"א ולא הי' בהם רק אש ואש וכדברי הגמ' הנ"ל, וזהו שאמרו רז"ל להשלים את השם כיון דהמלאך שהראה אליו בלבת אש הטעם לרמז למשה שאין בינו ובין אשתו רק אש ואש והטעם שלא גייר את אשתו, וע"ז רמז המלאך שיראה שתהי' השכינה שרוי' ביניהם ויהי' איש ואשה וע"ז אמרו רז"ל להשלים את השם היינו יוד ה"א עם אש ואש ואז יהי' איש ואשה והיינו שיגייר את צפורה והבן: ולכהן מדין שבע בנות ותבאנה ותדלנה ותמלאנה את הרהטים להשקות צאן אביהן ויבאו הרעים ויגרשום ויקם משה ויושיען וישק את צאנם ותאמרנה איש מצרי הצילנו מיד הרעים וגם דלה דלה לנו וישק את הצאן יש לדקדק מתחלה אמר צאן אביהן ואח"כ כתיב וישק את צאנם ב' יש להבין כפל הלשון דלה דלה לנו ועיין במדרש. ג' יש לדקדק בהא דאיתא במדרש דיתרו התנה עם משה שבנו הראשון יהי' לעכו"ם וקשה הא בד"ה ולכהן מדין פירש"י שפירש לו מעבו"ז ונידוהו מאצלם וקשה דאם הוא כפר בעבו"ז עד שעי"ז נידוהו א"כ איך התנה עם משה שבן הראשון יהי' לעכו"ם והוא תמוה גדולה, ונלפענ"ד לתרץ כל הדקדוקים דמשה רבינו לא בגבורה הושיען מיד הרעים רק בחכמה שבא בטענה גדולה שאמרו הרעים דלכך מגרשין אותן מפני הנידוי וע"ז טען משה רבינו עבורן להרועים דלא יומתו בנים על אבות, דאם אביהן בנידוי המגיע לו אין החיוב ושום שכל לגרש בשביל זה את בנותיו דמאי דעתיכן