זקן אהרן (קורץ) קכג

בני מלכים וכנ"ל א"כ בדין הרגתי את המצרי א"כ שוב הלשינו אותי חנם ונקראו דלטורין א"כ מה זכו ישראל שתעשה להם נס להוציאם ממצרים, ושפיר דהא בהא תליא אם משה חשוב ישראל אינן ראוין לגאולה ואם ישראל ראוין לגאולה שוב משה אינו ראוי לדבר עם המלכים וכנ"ל ודו"ק. ועפ"י כל דברינו אלה יתיישב לנכון דברי פירש"י בד"ה ויאמרו כו' וז"ל השיבו על ראשון ראשון ועל אחרן אחרון שאמרת מי אנכי כו' שאין אתה ראוי לדבר עם המלכים לא שלך הוא כי אם משלי כי אהי' עמך וזה המראה אשר ראית בסנה לך האות כי אנכי שלחתיך ותצליח בשליחותי ואינך ניזק כאשר ראית הסנה איננו אוכל וששאלת מה זכות לישראל שיצאו ממצרים דבר גדול יש לי על הוצאה זו שעתידין לקבל התורה ע"כ: ולכאורה תיקשו הכי אמר משה שירא לילך אל פרעה שלא יהי' ניזק שהוצרך הקב"ה להבטיח לו בזאת. אבל י"ל כי הקב"ה השיב למשה רבינו על הממנ"פ שלו ג"כ בממנ"פ וזהו שפירש"י השיבו על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון מה שאמרת מי אנכי כי אלך אל פרעה שאין אתה חשוב בעיניך לדבר בפני המלכים והיינו לשיטת הסוברים דלא יצאו מכלל ב"נ דאז שלא כדין הרג את המצרי וא"כ לא מיקרי דלטורין ושפיר ראוין ישראל לגאולה וכבר הבאתי לעיל דאם לא נקראו דלטורין אז צ"ל הפירוש של ויירא משה כפשוטו שהי' ירא שישמע הדבר למלכות ויהרג, א"כ שפיר הוצרך הקב"ה להבטיחו שלא יהי' ניזק זאת השיב לו הקב"ה על ראשון שאמר מי אנכי, ועל אחרון אחרון ששאלת מה זכות לישראל היינו בהצד השני אם יצאו מכלל ב"נ א"כ בדין הרגו ושפיר משה לא הי' ירא שיהרג. ורק הפירוש ויירא משה כפירוש המדרש שהי' ירא ודואג על שראה דלטורין בישראל וא"כ מה זכות לישראל שיגאלו, ע"ז השיב לו הקב"ה שעתידין לקבל את התורה ובזכות התורה יגאלו ודוק היטב: ויואל משה לשבת את האיש ויתן את צפורה בתו למשה ותלד בן ויקרא את שמו גרשום כי אמר גר הייתי בארץ נכרי' רבים מקשים איך הסכים משה רבינו לתת בנו הראשון לעבו"ז, ונלפענ"ד בהקדם לפרש הקרא ויתן את צפורה בתו למשה דלמה קיצר הכתוב ולא כתב לאשה רק כתב סתם שנתן בתו למשה והי' עדיף לומר שנתן לו בתו לאשה ובפשיטות י"ל עפי"מ שמביא בנח"ק בשם דורשי רשימות כי צפורה בגימ' למשה ואינו מובן ובהנ"ל מיושב שפיר כי זשה"כ דיתן את צפרה בתו למשה שדומה לו בגימט' והוגנת לו שהיתה צדיקת לכך נאמר צפרה בתו למשה, ולכך שפיר במקום לאשה נאמר למשה דממילא נידע דכיון דהוגנת לו לקחה לאשה והבן - עוד נלפענ"ד לתרץ דלכך לא נאמר לאשה עפי"מ דאיתא דיתרו התנה עם משה רבינו לתת בנו הראשון לעבו"ז ובאמת מקשים בזה העולם איך יתכן זאת שיסכים משה רבינו לתת בנו לעבו"ז אמנם חדא מתורץ בחברתה דבאמת משה רבינו ע"י התנאי של יתרו נתן עצה לנפשו ולא גייר את צפורה קודם שנשאה ובא עלי' בעודה נכרית, וקיימ"ל במס' קידושין ישראל הבא על הנכריות הולד כמוה ולכך שפיר דלא נאמר לאשה כ"ז שלא גיירה עדיין וממילא שוב אין שום איסור במה שנתן בנו לעבו"ז כיון דאינו בנו כלל רק בנה והבן. אך תיקשה עכ"פ איך ישא משה רבינו אשה בלא גירות וידור עמה בגויותה, אמנם ידוע דברי הרמב"ן שתירץ על יעקב אבינו שלקח שתי אחיות כי רק בא"י קיימו האבות את התורה ולא בחו"ל וזהו פירוש הכתוב ויתן את צפרה בתו למשה ולא נאמר לאשה כיון דלא הי' יכול לקחתה לאשה בשביל התנאי שהבן הראשון יהי' לעבו"ז וכנ"ל, ושלא תקשה איך עשה משה רבינו כזאת לבא על אשה בלא גירות ע"ז אמר הכתוב ויקרא את שמו גרשום כי אמר גר הייתי בארץ נכרי' והיינו בחו"ל והבן ומאי מאוד יובן בזה לתרץ קושית המפורשים דלמה היפך משה רבינו את הסדר דלבנו הראשון הי' צריך לקרות על שם הנס הראשון אליעזר משום אלקי אבי בעזרי ויצילנו מחרב פרעה ולהשני הי' יכול לקרותו בשם גרשום על שם גר הייתי בארץ נכרי' ובזה מיושב שפיר דקריאת השם גרשום הוא לתרץ שלא תקשה איך נשא צפרה בלא אישות דעיקר התירץ בשביל שהוא בחו"ל בארץ נכריי' וכנ"ל מש"ה הקדים קריאת השם גרשום ובזה תהי' מיושב דברי רבותינו בעתוס' בד"ה אז אמרה וז"ל מתחלה לא היתה יודעת