זקן אהרן (קורץ) קיח

בהנ"ל אפשר לומר דיוסף הי' לו שתי כחות כח רחל וכח לאה דלאה ביצירה, ודרחל בעיבור ולידה והבן - ומאי מאוד יובן בזה להבין דבר תמוה בהא דאמרה רחל אסף אלקים את חרפתי ותקרא את שמו יוסף לאמור יוסף ד' לי בן אחר ע"כ, ותקשה בכל הבנים של לאה מצינו לשון שמחה בקריאת השם בכל פעם היתה שמחתה שלימה והכא ברחל משמע שלא הי' בה שמחתה שלימה ביוסף בלבד רק תיכף נתנה עיני' באחר שיוסף לה ד' עוד בן אחר, ועפ"י הנ"ל יובן היטב מאחר דרחל היתה מרגשת בנפשה שלא היתה מזרעת תחלה - או שיודעת בנבואה שנתעברה בנקיבה ואחר שילדה וראתה זכר ע"כ לא היתה חשובה בעיני' זה הבן לבנה ממש רק להסיר חרפתה מאתה ע"כ היתה תיכף מבקשת יוסף ד' לי בן אחר שיהי' גם יצירתו מבטנה בזרע שלה והבן, ובזה נמי יובן כשילדה לבנימן קראה אותו בן אוני היינו שזהו שבא מכחה מיצירת זרע שלה ואביו נמי קרא לו בנימין שהוא בן הימיני מרחל והבן: בן פורת יוסף בן פורת עלי עין עיין בנח"ק מה שפירש בזה בשם אביו ז"ל ולפענ"ד נראה עפי"מ דאיתא בבעתוס' ויצא בד"ה ועיני לאה רכות רך וטוב כו' אבל רחל עיני' כואבות מן הבכי שראתה שתפול לגורלו של עשו לפי שהיתה עקרה ויגרשנה יעקב וישאנה עשו עכ"ל, ולפי"ז י"ל בן פורת יוסף שהי' בעל חן יותר מכל האחין ואמר הקרא הטעם בן פורת משום עלי' עין היינו עבור הבכיות שבכתה רחל כל כך שלא תפול לגורלו של עשו מש"ה זכה יוסף לכל זה והבן. והנה סברת בעתוס' בזה דעיני לאה יפות ועיני רחל כואבות ורש"י מפרש להיפך דעיני רחל יפות ועיני לאה כואבות ועיי"ש: ואמרתי בזה עפי"מ שמביא פלוגתא בירושלמי אי מהני גירושין לב"נ או לא, יפלגו בסברת רש"י ותוס' דלמ"ד דמהני גירושין לב"נ סובר דעיני לאה יפות ועיני רחל כואבות מיראתה דיעקב יגרש אותה בשביל שאין לה בנים דמהני גירושין לב"נ וישאנה עשו, משא"כ למ"ד דלא מהני גירושין לב"נ א"כ א"א לומר דרחל היתה בוכה שיעקב יגרשה וע"כ דרק לאה היתה בוכה והיינו קודם שנשאה יעקב מחמת שפחדה שתפול לגורלו של עשו כמאמר העולם הגדולה לגדול וכו' והמ"ד בירושלמי דמספקא לי' אי מהני גירושין לב"נ או לא י"ל דמספקא לי' נמי אי כפירש"י או כפירוש התוס' והבן: סליק סדר בראשית פרשת שמות ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב איש וביתו באו הדקדוקים רבו בזה א' כ"ל ואו המוסיף ואלה שמות. ב' למה נאמר כפל לשון הבאים מצרימה והדר כתיב איש וביתו באו, ג' השינוי לשון מתחלה כתב הבאים לשון הווה ואח"כ נאמר באו לשון עבר ונ"ל עפי"מ שמקשים בתוס' וכי השתא באו הלא כבר באו הרבה קודם לכן ותירץ דקודם שמת יוסף לא ניתן עליהם מסים משמת יוסף ניתן עליהם מסים ונעשו כאלו בו ביום באו ע"כ, ויש להתעורר הא אמרו רז"ל דכל זמן שהי' אחד מן השבטים קיים לא התחיל השעבוד וקשה על בעלי תוס' דהתחיל השעבוד משמת יוסף שניתן עליהם לשלם מסים, אך י"ל דלק"מ דנהי שניתן עליהם מסים מכ"מ ענין השעבוד לעבוד אותם עם גופם כעבדים זאת לא הי' רק אחר שמתו כל האחין והבן - ולפי"ז י"ל דכמו שכתבו בבעתוס' דבמיתת יוסף מחמת שניתן עליהם מסים הוי כמו שבאו מחדש א"כ כש"כ כשמתו כל האחין דהתחיל עליהם עיקר השעבוד ממש בגופם כעבדים ודאי דהוי אז כאלו באו מחדש. ומעתה שפיר יתורצו כל