זקן אהרן (קורץ) קיא

פרשת ויגש ויגש אליו יהודא ויאמר בי אדני ידבר נא עבדך דבר באזני אדני ואל יחר אפך בעבדך כי כמך כפרעה נלפענ"ד לפרש עפי"מ דכתיב בפ' מקץ ולא ידעו כי שומע יוסף כי המליץ בינותם פירש"י שסברו שאין יוסף מבין לשון הקודש מחמת שדיבר עמהם ע"י מליץ ע"כ, והנה בזה שדיבר יוסף ע"י מליץ י"ל שני טעמים, א' שלא ידעו המצרים שיוסף מבין כל הלשונות וכמו שבאמת טעו גם השבטים בזה מחמת שפרעה השביע את יוסף שלא לגלות שהוא מכיר בלשון הקודש דפרעה אע"ג שהבין כל הלשונות מכ"מ לא הי' מכיר בלשון הקודש כמובא במס' סוטה, ב' י"ל בשביל חשיבותו שלא יצטרך לדבר עם אנשים פחותים ע"כ הנהיג לדבר ע"י מליץ ויהודא י"ל דהי' ידע שמבין יוסף גם בלה"ק וע"כ אמר יהודא ליוסף ידבר נא עבדך דבר באזני אדני היינו בלה"ק לא ע"י מליץ ואל יחר אפך בעבדך היינו על שאני רוצה לדבר עמך שהוא לך לפחיתות הכביד לדבר עם איש כמוני, אדרבה אם תדבר רק ע"י מליץ יותר יהי' לך לפחיתות הכבוד כי יאמרו שאין אתה מבין כל הלשונות ואתה ע"כ צריך להבין גם בלשה"ק משום כי כמוך כפרעה שמבין כל הלשונות, וע"כ דכ"ע סברו דגם אתה מבין בכל הלשונות ואע"ג דבאמת גם פרעה לא הבין בלה"ק ועיי"ש בס' תורת משה שכתב שכל שרי המדינה ממצרים לא היו יודעין דפרעה אינו מבין בלה"ק ועי"ז הי' בסכנה והוצרך להשביע ליוסף שלא לגלות והבן- עוד י"ל דהנה נפקא מינה בין שני טעמים הנ"ל דלטעם הא' שדיבר ע"י מליץ כדי שלא יוודעו אם מבין בלשה"ק ולכך הי' ע"כ תמיד מדבר ע"י מליץ בלשון מצרי. א"כ י"ל דע"כ גם לאדם חשוב דיבר ע"י מליץ דכך הי' גזירת פרעה, אבל לטעם הב' משום פחיתות הכבוד י"ל דהוא רק נהג בעצמו כן וע"כ הי' יכול לדבר עם אדם חשוב המפורסם גם בלא מליץ וכמובן: והנה בבעתוס' כתבו כי כמן כפרעה כמו שאתם גדולים במקומכם כן אנו גדולים במקומנו עכ"ל, וזה שאמר יהודא ידבר בא עבדך דבר באזני אדני בלא מליץ ואז יאמרו בגוים הגדיל יוסף לעשות עם אלה לדבר בלא מליץ משום שאנשים חשובים הם ומפורסמים במקומם, אבל לאחרים שפיר מדבר ע"י מליץ וסברו הטעם שמדבר יוסף ע"י מליץ הוא מטעם פחיתות הכבוד. אבל אם גם לנו תדבר רק ע"י מליץ וא"כ ע"כ אין הטעם משום פחיתות הכבוד רק משום שאין אתה מבין בלשה"ק והרי כמך כפרעה, א"כ הכל יבינו דגזירת פרעה היתה משום שהוא אינו מכיר בלה"ק והבן: ידבר נא עבדך דבר באזני אדני ואל יחר אפך בעבדך בי כמך כפרעה נלפענ"ד לפרש עפי"מ דאיתא במתני' מס' מכות מדכתיב עפ"י שנים עדים יומת המת מפי עדים דוקא ולא מפי המתורגמן ועיי"ש, וזה שאמר יהודא ידבר נא עבדך דבר באזני אדני דוקא כי הוא דבר הנוגע לדיני נפשות ואסור לשמוע מפי המתורגמן ואם תאמר שאדבר ממקומי אל אדני, משום דאין כבוד לפני אדני שידבר עבדך באזני אדני אל יחר אפך בעבדך שאני רוצה בזאת כי כמך כפרעה, ואם לא אדבר באזני אדני יאמרו כי אני מדבר ע"י מתורגמן מחמת שאתה מלך כפרעה, ע"כ הנני רוצה לדבר באזני אדני ויראו כל אדם שאני מדבר אליך בלא מתורגמן והבן: ואל יחר אפך בעבדך כי כמך כפרעה נלפענ"ד לפרש בדרך מליצה כי המלוכה של יוסף ופרעה הי' דומה לרב אב"ד שהוא עם הארץ ויושב על כסא הרבנות רק על כסא הכבוד, כי אינו יודע בטוב הלכה של איסור והיתר או לדון בין אדם לחבירו רק על זה מח \\זיק תחת ידו ת"ח אחד לדון ולהורות, ולכך אין הדרך ארץ מב ני העיר כמו לרב אשר הוא בעצמו ת"ח ומנהג בעצמו הרבנית בכל עניינים כי הרב שאין יכול ללמוד אין הוא רב אמיתי וגם אין נוהגין כבוד גדול בהת"ח אשר הוא תחת הרב כי הרי הוא אינו רב והבן - וכן אתה עם פרעה שניכם יחד נוהגין המלוכה כמו הרב עם הת"ח וכמו הרב עם הת"ח המה רב אחד אבל כל אחד ביחיד אין לו דין רב, כמ"כ פרעה אמר רק הכסא אגדל ממך הוא יושב על כסא המלוכה ואתה