זקן אהרן (קורץ) קט

כמה פעמים ולמה חושב הסיפור ליוסף ולהסיפור לחרטומים אינו חושב, גם הקשה הנח"ק בשם הראשונים בהא דאמר יוסף לפרעה ועתה ירא איש נבון וכו' דאיך נתן יוסף עצה לפרעה על מה שלא שאלו הכי לקח אותו ליועץ הי' לו להשלים הפתרון ולשתוק - עוד הקשיתי הא דאמר פרעה ליוסף ואומר אל החרטומים ואין מגיד לי היא ללא צורך דזאת אין שום שייכות להחלום ולמה הוצרך פרעה להגיד זאת ליוסף וא"ל דרצה להגדיל הדבר בפני יוסף דא"כ הי' לו לומר זאת תיכף בתחלתו כשאמר לו חלם חלמתי ופותר אין אותו אז הי' צ"ל ואומר אל החרטומים ואין מגיד לי, ד' הקשה בנח"ק בהא דכתיב בסוף החלום ויקץ פרעה והנה חלום דהנך תיבות והנה חלום מיותרים המה: ולתרץ כל הנך קושיות נלפענ"ד לומר דהנך שתי תיבות והנה חלם באמת הם קאי על הפסוק השני שנאמר ויהי בבוקר ותפעם רוחו וישלח ויקרא את כל חרטומי מצרים וחכמי' ויספר להם חלומו ואין פותר אותם לפרעה, והיינו דזאת שעשה פרעה באמת בבוקר שקרא לחרטומי מצרים וחכמי' וסיפר להם חלומו ולא היו יכולין לפתרו ע"ז אמר הכתוב וייקץ פרעה והנה חלום להגיד דמה שעשה כן בהקיץ כן הי' חלום לו, וכתב והנה חלום אחר ויקץ פרעה להראות דמה שעשה בהקיץ שקרא להחרטומים כל זאת הי' נמי לו ג"כ בחלום וכדי שלא יצטרך להכפיל הדברים קאמר אחר ויקץ פרעה תיבות אלו והנה חלום והבן - והבאתי ראי' לדברינו אלה מדברי הרד"ק שפירש על ויקץ שלמה והנה חלום וז"ל והנה חלום כשהקיץ ראה שנתקיים חלומו כו' ועיי"ש, וא"כ הכ"נ כשהקיץ וזכר שבחלומו קרא להחרטומים ולא ידעו לפתרו עשה כן בהקיץ וקרא החרטומים וחכמים וסיפר להם ולא היו יכולין לפתרו אז ראה והנה חלום, שנתקיים בזה חלומו שהרי בחלומו חלם לו שקרא להחרטומים כו' ולא ידעו לפתרו וכן הי' באמת בהקיץ והבן. ובזה שפיר יש להבין במה שאמר ואין פותר אותם לפרעה ונדחק רש"י בזה לפרש מהו תיבת לפרעה דלכאורה מיותר, ועפי"ד הנ"ל י"ל דהנך תיבות והנה חלום עם תיבת לפרעה הם מישך שייכי להדדי ומרמז בהנך ג' תיבות המיותרים דהנך דברים שהם אמורים וכתובים בין הנך ג' תיבות הם באמת בחלום לפרעה וזהו והנה חלום לפרעה כי מה שעשה בהקיץ כן הי' נמי באמת בחלומו - ומאי מאוד מיושב קושיא הנ"ל על פרעה שאמר ליוסף ואומר אל החרטומים ואין מגיד לי דלמה הוצרך פרעה להגיד זאת ליוסף ללא צורך כיון שהדברים האלה הרי הוא ג"כ מחלומו שחלם לו שסיפר להחרטומים ולא היו יודעין לפתרו וע"כ הוצרך פרעה לספר את כל זאת ליוסף - ועפי"ז מיושב שפיר קושית הראשונים על יוסף שנעשה ליועץ כי יוסף הי' מוכרח לפתור בזה את החלום אשר סיפר לו שבחלומו סיפר להחרטומים וחכמים ולא יכלו לפתרו, ע"כ זאת פתר שפיר יוסף לפרעה שהראו לו מן השמים בחלומו שלא יניח הדבר על החרטומים בפתרונם רק שצריך לבקש איש אחד חכם ונבון לכל זה הראוהו לו מן השמים ודוק. ומאי מאוד יתיישב בזה החשבון מרבותינו בעתוס' דמש"ה שפיר חושבין חשבון החלום וחשבון הספור אל יוסף משום דבאמת גם הספור הזה של יוסף הי' נמי בחלומו הסיפור אל החרטומים וכדברינו הנ"ל וא"כ החלום והספור הי' הכל בחלומו. ומאי מאוד יתורץ בזה היטב מה שאמר פרעה חלום חלמתי ופותר אין אותו דמשמע דאין לו פתרון אל החלום וקשה הלא רק הוא אינו יודע לפתרו ועי"ז שלח אל יוסף לפתרו ולמה אמר שפותר אין אותו, ובהנ"ל יובן שפיר דמה שאמר ופותר אין אותו שייך ג"כ אל החלום שחלם לו שסיפר להחרטומים ולא היו יודעין לפתרו. ובזה נבין היטב הא דאמר פרעה אחרי הודיע אלקים אותך את כל זאת אין נבון וחכם כמוך כיון דפתרון הי' שלא יניח הדבר על החרטומים וחכמים כפתרונם, והראוהו לו בחלום שצריך לבקש איש חכם ונבון ומאחר דלא הי' שום חכם מחכמי מצרים שיודיעו אותם את כל זאת רק אותך. מסתמא אין נבון וחכם כמוך: ולפרש הדבר יותר נ"ל עפי"מ דאיתא במס' תענית דאמר ר' יוחנן מדשמעי אנא ואילפא לא שמע ש"מ לדידי קיימא שעתא, והכ"נ אמר פרעה מדהם לא ידעו שלא הודיעו אותם מן השמים ורק לדידך הודיעו מן השמים את כל זאת מסתמא אין