זקן אהרן (קורץ) קז

לא נוכל לומר הפירוש מלאכתו מלאכה ממש דיוסף לא הי' עושה מלאכה בר"ה, וע"כ דהפירוש לעשות צרכיו כמ"ד השני וצריכין לחשוב והמלאכה היתה דים בין המלאכות ודוק: פרשת מקץ ויהי מקץ שנתיים ימים ופרעה חלם הלשון אינו מובן איך יש לו התקשרות חלום פרעה להנך שנתיים ימים, אמנם ידוע דיוסף לא הי' ראוי לישב בבית האסורין רק עשר שנים וכבר הבאתי לעיל סוף פ' וישב שני טעמים בדבר ועיי"ש, רק שניתוסף לו שתי שנים בעבור שאמר זכרתני והזכרתני וא"כ אם לא הי' אומר זכרתני והזכרתני אז ע"כ הי' יוסף יצא מבית האסורין שתי שנים מקודם, וא"כ צריך לומר דע"כ הי' חולם לפרעה ג"כ שתי שנים מקודם רק מאחר שהי' ליוסף בעונש עוד שתי שנים ע"כ נתעכב החלום לפרעה ג"כ עד שנשלם ליוסף גם השתי שנים והבן - ולכך שפיר מובן ויהי מקץ שנתיים ימים ואז ופרעה חלם בכדי שימלוך יוסף ויבא יעקב למצרים אבל אם יוסף לא הי' אומר זכרתני והזכרתני הי' יצא מקודם להיעשות מלך והבן - ובזה מיושב שלא אמר ויחלום פרעה רק ופרעה חלם דאם אמר ויחלום פרעה לא הי' כשמע דהחלום הי' צריך להיות מקודם רק שנתהווה השתא הסיבה שחלם פרעה בשביל שיתעלה יוסף אבל באמת כי סיבה זו הי' עוד צריך להיות מקודם ע"כ נאמר ופרעה חלם מזה משמע דהסיבה הוא מכבר רק שנתעכב ע"י השנתיים ימים והבן: וידבר שר המשקים את פרעה לאמור את חטאי אני מזכיר היום פרעה קצף על עבדיו ויתן אתי במשמר אתי ואת שר כו' יש לדקדק בזה עפי"מ שידוע וידבר קשות ויאמר רכות וא"כ איך העיז השר המשקים לדבר קשות אל המלך גם מהו לאמור שמיותר אמנם י"ל דכאן מצא בע"ח לגבות את חובו כי השר המשקים הי' בחרון אף על פרעה שנתן אותו במשמר חנם וכמו שבאמת יצא נקי ואת שר האופים תלה והי' בזה טובי' חטא וזיגוד מינגד, ולא עוד אלא שהיו נותנים למשמר את שר המשקים קודם לשר האופים וכמו שכתב אותי ואת שר האופים, וע"כ אמר וידבר שר המשקים את פרעה היינו שדיבר אתו קשות לכך נאמר את פרעה ולא אל פרעה שרצה בזה הקשות לעורר את פרעה לאמור, שפרעה יאמר את חטאי אני מזכיר היום ומהו החטא של פרעה ע"ז פירש השר המשקים פרעה קצף על עבדיו היינו על אחרים ויתן אותי במשמר טובי' חטא וכו' ולא עוד אלא שנתן אותי ואת שר האופים שנתן אותי בראשונה ומדוקדק בזה היטב הא דכתיב שני פעמים אותי, כי חד אותי לומר דאותי הי' על חנם ואותי השני לומר דלא עוד אלא שהקדים עוד אותי לישב בבית האסורין לשר האופים והבן: את חטאי אני מזכיר היום הקשו בזה על לשון חטאי לשון רבים ונלפענ"ד לפרש עפי"מ דאיתא במדרש דע"י שאמר יוסף זכרתני והזכרתני ניתוסף לו שתי שנים משמע על כל זכירה שנה שלימה, ולכאורה אינו מובן למה מגיע לו בשביל דיבור אחד שנה שלימה דוקא ולא סגי בחדש ימים או בשבוע ויישב עוד שני שבועות או שני חדשים ולמה שתי שנים. אמנם אמרתי בזה דבר נכון כי באמת יש מנהג אצל המלכים דביום שמחה שלהם יתנו חופש לבני האסורים וע"כ אמר יוסף בפתרון חלומו אל שר המשקים בעוד שלשת ימים ישא פרעה את ראשך והשיבך על כנך, והיינו כי ביום השלישי הי' יום הלדת פרעה יום שמחתו וויתנו חופש להשר המשקים ורק שיוסף הי' חושש לעצמו דהשר המשקים מרוב שמחתו שיצא לחפשי וחזר על כנו לא יהי' לו פנאי לדבר עבורו או מרוב שמחה ישכח את יוסף. ע"כ אמר לו פעם שנית והזכרתני שאם לא תזכור אותי באותו יום תזכור עכ"פ אותי לשנה האחרת ביום הלדת את פרעה בשנה השנית, נמצא יוסף בעצמו נתן על עצמו בזכירה השנית לישב בתפיסה עוד שנה שלימה, וע"כ נענש בעד כל זכירה שנה שלמה והבן, ולפי"ז ע"כ עבר שני פעמים יום הלדת פרעה שלא זכר את