זכותא דאברהם צט

דשאר עינוים ליכא אסורא רק מדרבנן מדשרי לגדולים לעשות להם בידים ע"ש שכתב דהא אסור מדאורייתא להאכילם בידים הרי מבואר להדיא דדמי ממש לאכילת נבילות ובאמת דברי הר"ן צ"ע דנראה כסותרים למה שכתב במס' שבת דקל"ט דשרי להאכילם ביוה"כ אפי' טובא ע"ש הרי מוכח דסובר גם כן לחלק בין אכילת איסור ובין אכילת היתר בזמן איסור וצ"ע כעת: אבן העוזר סי' שס"ח בסופו

ווה פשוט ע"ש נ"ב דבריו תמוהים דהא באם אורך ר"ה בין החצירות הוי מושיט רק באם רוחב ר"ה מפסיק לא הוי מושיט והיינו זה כנגד זה שכתבו בתירוץ ראשון

מנ"א סי' שמ"ט סעיף ה'

אסור להוליך פחות מד"א וכו' בכרמלית. נ"ב עיין בתשו' עה"ג סי' ק"ד שתמה ע"ז דמנ"ל דגזרינן בכרמלית ומבין השמשות אין ראי' דחמיר טפי דהוא ספק משא"כ בכרמלית דהוי גזירה לגזירה ע"ש וגם בס' אבן העוזר עמד בזה ולפענ"ד נראה דמוכח מהא דאמרינן בשבת דמ"ב דקוץ בר"ה מטלטלו פחות פחות מד"א ובכרמלית אפילו טובא ע"ש והיינו משום היזקא דרבים שרינן אסורא דרבנן ואי נימא דבכרמלית הותר בפחות פחות מד"א קשה דאמאי באמת שרינן אפי' טובא דהא אפשר לסלק היזקא ע"י פחות פחות וכו'. ודוחק לומר דמיירי היכי דא"א ע"י פחות וכו' דלא הוי להגמ' למסתמי' ע"כ צ"ל דגם בכרמלית ליכא היתרא בפחות וכו' רק משום היזקא דרבים ושוב לא חלקו חכמים והתירו אפי' טובא

בהגה"ה סי' שנ"ח סעי' ב'

רחב בעשר אמות באורך הכותל וארבעה רוחב וכו' נ"ב והא דגידוד חמשה ומחיצה חמשה מצטרפין כמבואר בסי' סס"ב היינו באם המחיצה היא על שפת התל דאז מצטרפין הגידוד והמחיצה אבל באם המחיצה רחוקה ד' טפחים משפת הגידוד דהוי מקום חשוב בפ"ע לא מצטרף הגידוד והמחיצה

מג"א סי' שס"ו ס"ק ט"ו

דאע"ג דמציאתם לאבי' וכו' נ"ב וצריך להבין דאמאי בבנו ובתו הקטנים אינו מזכה אפילו באינם סמוכים דמ"ש מאמה העברי'. ומצאתי שעמד בזה הפרישה לא"ח ע"ש וצ"ל כיון דקטן אינו מזכה על ידו מדאורייתא לא הקילו בסמוכים ע"ש. אפי' בעירוב דמדרבנן ואוקמי' אדאורייתא כיון דמציאתם לאבי' וכיון דמדרך האב לזון את בניו ובנותיו וכדאמרינן קדושין דף ד' ע"א דקאי מיתזני' מיני' ע"ש לא חילקו בזה ואמרו דאינו מזכה על ידם אפילו באינם סמוכים. וגזרו אטו סמוכים משא"כ בבנו גדול דהוא בר זכי' מדאורייתא לכך מזכה על ידו אפילו היכי דמציאתו לאביו. וכמ"ש הרמב"ן

חק יעקב סי' תל"ז סקי"א

ע"ש נ"ב עיין בתה"ד סי' רנ"ז ומוכח שם דלמ"ד טבילת כלים מדרבנן נאמן הקטן אף דאיתחזק איסורא בוודאי וכמ"ש המג"א: מנ"א סי' תמ"ו ס"ק מ"ה

עיין דגול מרבבה ע"ש. [נסמן על ולאכול כ"א בפ"ע אסור וכו'] נ"ב עיין לעיל במג"א ס"ק י"ג מ"ש בשם הש"ך מבואר דגם לח בלח חו"נ. אך בגוף ת' הרשב"א סי' תפ"ה המעיין שם יראה דלא כ"כ רק לסברת השואל אבל הרשב"א סבר כשיטות הגאונים דגם לח בלח חו"נ ואפי' בפליטות כלים ומחמיר בגבינה שנעשה קודם פסח. ולא קשה מה שהקשה המג"א על דבריהם בס"ק י"ג דבאמת הרשב"א סבר גם