זכותא דאברהם ק

בטעם חו"נ אך המחבר הכריע מסברא דנפשי' להקל בטעם ולכך מתיר בבשר יבש וכו'

שם סי' תס"ז ס"ק ל"ז

וזה לשונו וכו' וידוע דמהרי"ל וכו' נ"ב וידוע דמהרי"ל ס"ל לאסור כולה ואפ"ה מיקיל בהבהוב בדיעבד. כתוב בספר תניא כל וכו' כצ"ל: שם סי' תר"ל סק"ג

אבל בסוכה גדולה שהשלישית רחוקה ממנה יותר מג' פסולה וצ"ע. נ"ב צ"ל יותר מז' וכוונתו כיון שהוא רחוק יותר משבעה טפחים הוי פרוץ מרובה על העומד אפשר דלא מועיל אף בדופן ג'

שם סי' תרל"ג סק"ח

וה"ה אם ניטל וכו' נ"ב וצ"ל ואם ניטל מן הסכך בארבעה אמות כיון דהדופן גבוה עשרה אמרינן דופן עקומה וכמבואר בסי' תרל"ה: באה"ט סי' תרצ"ב סק"ו

אבל לא יברך שהחיינו עכ"ל. נ"ב ועיין סי' תקפ"ה בב"י ובש"ע שזה הוא שיטת הרמב"ם אבל אין נוהגין כן וכמ"ש הרמ"א שם סעי' ב' ע"ש ותמהני על הבאה"ט שכתב דבר זה שלא כהלכה ועי' בס"פ אלי' רבה סי' זה שהעתיק דברי מט"מ והגמ"נ וכתב דלא קיימל"ן כן ע"ש

תוספת שבת סי' ש"ח סעי' מ"א ס"ק כ"ה: אפי' וכו' עד דס"ל דביום לידתו לא עדיף מחולה. נ"ב לפי ע"ד ליתא דמוכח בחולין דכ"א ע"ב דאף בחולה לא מחזקינן. דאם לא כן גם לר"נ קשה דאמאי מטמאה בזיבה ע"ש וגם קשה מה דאמרינן במס' שבת דקל"ה דיש יליד בית שנימול לאחד ע"ש הרי מבואר דלא מספקינן כלל בחולה דאל"כ עכ"פ ביום לידתו אסור למולו כמבואר בסי' רמ"ב סעי' ב' ע"ש ואין לומר דמיירי ביוצא דופן כדמשני הגמ' בחולין דהא לחד מ"ד בשבת קל"ה אינו נימול לשמונה ע"ש: שער המלך ה' יו"ט ד"ה ועוד נראה ליישב עד ואני תמה עליו וכו' דבריו תמוהים דודאי בן ח' הוי נפל כמבואר בסוגי' שם דאין במינו שחיטה רק בשהה אמרינן ההוא בן שבעה הוא ואישתהי כמבואר ביבמות ד"פ א"כ הוי כלו חדשיו דמה לי בן ט' או בן ז' ולא קשי' מידי

מק"ח מהגאון דליסא בה' עירובין שלו. ד"ה אכן מהמ"א וכו' עד דהכא דהכותל ע"ש. נ"ב [ונסמן על תיבות הכא] ליתא דהא אפי' בפחות מד"א לא מהני קורה רק צה"פ כמבואר בטור וש"ע סעי' כ"ו. וגם נראה כי טעות נזדקר לפניו שהי' סבור שקושיית המ"א הוא מסי' תר"ל סעי' ב' ובאמת לא קשה מידי דניהו דהכותל לא מהני לצה"פ כיון דלית לי' גיפפי כמבואר בעירובין די"א דלית לי' שקפי וכו' אבל הפס שהוא ברוחב למה לא יהי' נחשב במקום קנה רק דקושי' הוא מסעי' ג' שמבואר שם שיתן קנה מהפס על הדופן האחר ע"ש ולא חילק אם הדופן ארוך הרבה או קצר: