זכותא דאברהם צד

מה שנמצא בגליון הש"ס

שבת דף ט"ו ע"א רש"י ד"ה המלכות יון. נ"ב רומי כצ"ל ועיין מס' ע"ז ח' ע"ב

שם דף קל"ו ע"ב תוס' ד"ה הזכר וכו' עד דהא עולת ראי' לא בעי סמיכה נ"ב עיין ביצה די"ט במתני' וגמ' דגם עולת ראי' בעי סמיכה ועיין מוהרש"א חולין דכ"ב מה שתמה עליהם

פסחים דף ל"ו ע"ב תוס' ד"ה אוציא כל חמשת מינים שיש במינם בכורים וכו' ועיין בספ"י ובצל"ח שכתבו דשאר מיני דגן חוץ מחיטה ושעורה לא הוי משבעת המינים להתחייב בבכורים ע"ש וליתא דמבואר בהרא"ש פרק כיצד מברכין דל"ז ע"א דלא נתקן ברכה מעין ג' כי אם על שבעת המינים ע"ש. ומבואר בגמ' ברכות דמ"ד דעל כל ה' מיני דגן מברכין ג' ברכות ועיין טור א"ח בסי' ר"ח בתחילת הסי' וז"ל ה' מיני דגן וכו' שהם גם כן חשובין שנשתבח בהם א"י שכוסמין מין חיטים וכו' ומ"ש הפ"י ראיה מלשון הר"מ אינו ראי' כלל ששאר המינים הן נכללין בחיטה ושעורה דקרא ועיין באו"ח סי' קס"ח ס"ד דשעורים קודמים לכוסמין מפני שהוא מין ז' וכבר ביאר שם במג"א דהיינו שאינו מפורש בקרא להדיא. וכן כתב בסי' רי"א סעיף ו' ולכך לענין הקדמה עדיף והוא נלמד במכש"כ ממה דאמרינן כל הקודם בפסוק קודם לברכה אבל וודאי כל ה' מיני דגן הם משבעת המינים והם קודמים לברכת היין כש"מ בהרמ"א בסי' רי"א סעיף ד' ע"ש

שם דף ס"ט ע"א תוס' ד"ה שמא יעברנו וכו' הלא נושא וכו'. נ"ב נראה דכוונתם דכל החששא שמא יעברנו וכו' היינו דאדם שאינו טהור לחטאת יעברנו למי שהוא טהור לחטאת וע"ז שפיר הקשו דמי שאינו טהור לחטאת נטמא מחמת נושא כמבואר במס' פרה פ"י משנה ו' ע"ש בפירוש הרמב"ם ועל זה כתבו דיעבור בכלי אבנים וכו'. והא דלא חששו ע"י כלי חרס דאינו מטמאו מגבו. דמ"מ לענין חטאת נפסלו משום דבעינן במקום טהור כמבואר שם פ"י משנה ג' משא"כ בכלי אבנים דלא בעינן הנחה במקום טהור כמ"ש הר"ש פ"י מאהלות משנה ג' והיא מתוספתא ע"ש. ובספר צל"ח נתקשה בדבריהם ולפי מ"ש אתי שפיר דבר"ה רחוק מאוד להיות טהור לחטאת כיון דהכל הוא מדרס לחטאת כמבואר בחגיגה י"ח ע"ב ובחטאת אינו מונה ראשון ושני כמבואר במס' פרה פי"ב משנה ז' ואם יגע הבגד מהאנשים ההולכים בר"ה בבגדו ממילא יטמא הנושא עיין בר"מ פי"ג ה"ז מפרה שאף בהסט הרוק נטמא וא"א לזהר בזה בר"ה. ומה שתרצו דיעבור בכלי אבנים וכו' קשה דהא מבואר בפרה בפי"א משנה ו' דכל הטעון ביאת מים וכו' מטמא מי חטאת במגע ובמשא וכתב הרע"ב אפי' טהור לקודש ולא לחטאת ע"ש אם כן נטמא המי חטאת אפי' בכלי אבנים וצ"ע

יומא מ"ב ע"א גמ' שחיטת פרה בזר פסולה. נ"ב המראה מקום בדברי הרמב"ם נרשם בטעות דבפ"א מה' פסולי המוקדשים פוסק דלא כרב ושמואל ובין פר של