זכותא דאברהם צג

מה שנמצא בגליון משניות

תרומות פ"ד משנה ה' בהרע"ב בד"ה ואם רבה יותר וכו' והלוי יתן לו חולין כנגד אותו רבה וכו' נ"ב בפירוש הרע"ב משנה ה' והא דקאמר יעשנו תרומת מעשר וכו' ולא אמר יעשנו תרומה וכו' וכן כתב הר"מ בפרושו ע"ש וצריך ביאור דהא ודאי דטבל הטבול למעשר ותרומת מעשר א"א לעשותו תרומה גדולה. ונראה בכוונתם דסברו דעל המותר כיון דלא חל עליו שם תרומה ממילא הוא טבל וכמ"ש רש"י קדושין דנ"א ע"א גבי המרבה במעשרות ע"ש וצריך להפריש מקודם על המותר תרומה ואח"כ יהי' טבול למעשר וע"ז שפיר הקשו דהא איכא תקנתא דלא יפרוש עליו תרומה רק יעשנו תרומה למקום אחר: ר"ה פ"א משנה ט' תוס' יו"ט ד"ה אותו וכו' אינו אלא בשביל יחיד מש"ה לא דחי מכשירין נ"ב דבריו אינם מובנים כלל דהא גם מכשירין בקרבן ציבור אינו דוחה שבת ואם אין לו סכין לשחוט התמיד בטל התמיד. אלא טעמא דהך מילתא כיון דילפינן מאשר תקראו דהקריאה דוחה שבת ובקריאה גופה ליכא איסורא וע"כ אתיא קרא על המכשירין וכדאמרינן שבת דקל"א ע"ב אליבא דר"א ע"ש

פרה פרק ד' משנה א' ר"ש ד"ה שלא לשמה וכו' מגיד שנשרפת בלילה וכו' נ"ב עיין יומא דס"ב ע"ב דשרפתה אינה כשירה אלא ביום וצ"ל דהברייתא חולקת ותמי' טובא האיך לא הובא הך דיומא וגם הר"מ העתיק הך ברייתא דיומא פרק ד' מפרה הי"ז: