זכותא דאברהם ט

המכות ע"י האותות והמופתים שישרישו בלבם שורש האמונה ואם היו שבים כל ישראל והיו יוצאים כולם א"כ לא הי' להם תביעה על הרכוש מחמת שכר פעולה. שעל הנוטלים חלק בארץ נגזרה גזירת העבדות ולא הי' מגיע להם שכר פעולה רק ידוע שהנשים לא נטלו חלק בארץ וא"כ כיון כלא נטלו בארץ רק הזכרים גם על הנשים אינו מוטל העבדות ובאמת היו המצרים מעבידים גם את הנשים כמבואר במדרש שהחליפו מלאכת אנשים לנשים וא"כ מגיע להם הרכוש בעד שכר פעולת הנשים

ועפ"י זה מיושב שפיר דמתחלה שהי' הקב"ה צופה לרשעים שיחזרו בתשובה וא"כ יצאו כולם ואין להם ליטול הרכוש אלא בשביל הנשים לכך אמר ושאלה אשה משכנתה שה העיקר בביזה ולהם מגיע שכר הפעולה לא לאנשים משא"כ אח"כ שלא חזרו בתשובה ומתו ארבעה חלקים מישראל ומגיע להם בתורת ירושה שפיר אמר וישאלו איש מאת רעהו שגם הם בכלל זה

ובאופן אחר נראה ליישב שינוי הפסוקים וגם דקדוק עצום שמתחלה אמר ושאלה אשה משכנתה ואח"כ נאמר מאת רעהו ואשה מאת רעותה הלא דבר הוא

ובהקדים ליישב הקושיא דלעיל מדוע לא לקחו הרכוש בחזקה ע"פ מה דמבואר ביו"ד סי' קמ"ו ביטל ע"ז ביטל משמשיה עוד בסימן הנ"ל גר תושב אינו יכול לבטל דלא פלח לא מבטל, וע"ז שנשתברה מאלי' היכא דאין הדיוט יכול להחזירה נתבטלה ועל פי זה יש ליתן טעם על מה ששפך הקב"ה חמתו על עצים ואבנים הם אלילי מצרים כמאמרם ז"ל של עץ נרקבת ושל מתכת נמסת דנראה דזאת לא הי' עונש כ"כ על מצרים. (עיין בהשמטות ב). וי"ל ע"פ מה שפירש"י בפ' וישלח על פסוק והחליפו שמלותיכם שחש יעקב שמא יש בידם כסות של ע"ז ומבואר דמצרים הי' מלאה גלולים והיו אדוקים הרבה בע"ז ובוודאי הי' נמצא תחת הרכוש כלי משמשי ע"ז שאסורים בהנאה ולכך סיבב הקב"ה לעשות שפטים בכל ע"ז שלהם לבטל אותם דלא גרע מנשתברה מאלי' שנתבטלה והמבטל ע"ז ביטל משמשי' ומבואר ברמב"ן על התורה בפסוק ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים ששפיטת אלילים לא נודע להם עד למחר ומפסוק משמע שהיה ביום מחר יום היציאה כדכתיב ומצרים מקברים את אשר הכה ד' בהם כל בכור ובאלהיהם עשה ה' שפטים. (עיין בהשמטות ג). וא"כ אם היו לוקחים מיד להחזיק לעצמם הי' משמשי ע"ז של ישראל שאין להם ביטול ולא נתבטלו בביטול הע"ז של מחר ולכך לקחו בתורת שאלה ומיחשוב של נכרי דמהני ביטול ולמחר כאשר נתבטלו הע"ז שלהם נתבטלו גם המשמשין וזכו בהם אז בעד שכר פעולתם. (עיין בהשמטות ד)

אך צריך להבין דהא מכרה או נתנה במתנה מיחשיב ביטול וא"כ אם היו שואלים מהם שיתנו להם הרכוש בידם הי' נבטלים ע"י זה ולזה יש לומר כיון דלא פלח לא מיבטיל ובוודאי בראותם גודל הנסים הכירו גם המה הרבה מהם שאין ממש בע"ז ובאמת עלו הרבה עם ישראל ואולי יקחו ממצרי דלא פלח לע"ז דלא מצי מיבטיל

ועפ"ז מיושב במה דנקיט איש מאח רעהו והא בכל מקום ממעט נכרי דלאו רעהו הוא ולמה קרא עתה המצרים רעים של ישראל וע"פ האמור מיושב שבא ליתן טעם על השאלה דלמא לא פלח לע"ז ורעהו מיקרי ולא מצי מבטל

והנה מבואר במס' ע"ז דעבדים כנענים עושים יי"נ עד שישתקע שם ע"ז מפיהם וכמה י"ב חודש ע"ש ובתוס' שכתבו דדוקא בעבדים מפני שמקבלים עליהם בע"כ ולכך מיקרי כנענים