זכותא דאברהם עח

בסוגיא דהמטמא ומדמע ומנסך

גיטין ד' נ"ב מתני' המטמא כו' ושמואל אמר מערב כו' עיין בב"ק דף ד' שפירש"י דמנסך היינו ממש דאי מערב לא אפסדי' דהא חזי למכור חוץ מדמי איסור כו' ותמהו עליו דאמאי דחי דברי שמואל דאית ליה מערב ונראה דהקשו דהא שמואל אית ליה בע"ז (דף ע"ד) דאפילו יי"נ מותר למכור חוץ מדמי איסור שבו ולומר דאכתי אפסדי' מישראל דחוק קצת כמו שכתב רש"י בב"ק והטעם נראה דא"כ לא מקרי מנסך כיון שהיין בעצמו אינו נאסר רק אסור בשתי' מחמת התערובת ודווקא אי אמרינן דכלו אסור יש לומר דמנסך היינו מערב כן נ"ל בכוונת רש"י ואם כן קשה לשמואל דאית לי' דמותר למכור חוץ מדמי איסור שבו דאמאי אמר מערב ונראה לומר דווקא ברובו היתרא סבר שמואל דמותר למכור חוץ כו' אבל לא ברובא איסורא דמקרי כולא איסורא וי"ל דמתניתין מיירי דעירב רובו איסורא ואסרו כולו בהנאה אך אי אמרינן דמין במינו לא בטיל אם כן אף ברובא איסורא י"ל דמהני למכור דגם היתרא לא בטיל באיסורא דילפינן מדם הפר ושעיר והוא מדאורייתא לא בטיל וא"כ ר' חייא דאית לי' במנחות דף כ"ג כר"י דמין במינו לא בטיל שפיר כתב רש"י דיכול למכור אפילו ברובא איסורא וע"כ דמנסך ממש וא"ש. ואף דשמואל נמי אית לי' מין במינו לא בטיל בע"ז דף ע"ג מ"מ יש לומר דמוקי מתניתין כרבנן דמין במינו בטיל

תוס' ד"ה מנסך קלב"מ כו' וא"ת ולשמואל מ"ש מדאמרינן באלו נערות כו' ומודה רבי נחוניא בן הקנה כו'. ונראה דהא הקשו תוס' לקמן דאיך אמרינן משעת הגבהה דקניא הא יכול לומר הרי שלך לפניך רק על הזיקו חייב מדרבנן ואם כן אתי בבת אחת אך די"ל דהא מקשינן בב"ק דף ס"ו למ"ד יאוש קונה דאמאי בחמץ יכול לומר הרי שלך לפניך דהא איאושי מיאש כו' ומשנה דזה אינו רוצה לקנות ואם כן הכא י"ל דמיד כשניסכו מסתמא אייאש מרי' מני' וממילא אינו יכול לומר הש"ל והכא רוצה לקנות כיון דהוא מומר לע"ז והוה מומר לכל התורה כולה וממילא אינו יכול לומר הש"ל ואם כן רב לשיטתו דאית לי' ב"ק דף ס"ח דיאוש כדי קונה שפיר מצי אמר מנסך ממש אבל שמואל אפשר דסביר יאוש כדי לא קנה וא"כ אינו חייב אלא על ההיזק דעל הגבהה מצי אמר הש"ל ושפיר אתי בבת אחת וקלב"מ

אך דלפי זה צריך לומר דמיירי דניסכו בפניו דאל"כ הוה יאוש שלא מדעת דלא הוה יאוש כדאיתא ב"מ דף כ"א ולפי זה מיושב מה דקשה לכאורה על הגמרא ולמאן דיליף קנסא מקנסא כו' דאיך מוכח דיליף דילמא אית לי' כחזקי' דהיזק שא"נ שמי' היזק והוה דינא לא קנסא אך לפי הנ"ל מיושב דא"כ קשה קלב"מ דעל הגבהה מצי אמר הש"ל וא"ל דקנה ביאוש דא"כ לא משכחת דחייב רק בניסכו בפניו וא"כ לא שייך כדי שיודיעו וא"ש

ומיושב נמי קושיית הפ"י ומהר"מ שי"ף שהקשו לקמן דמאי מקשה על ר"י הא קניס שוגג אטו מזיד דלמא הכא טעמא דלא קניס כדי שיודיעו ע"ש ולפי הנ"ל א"ש כיון