זכותא דאברהם עב

לקמן (דף ס"ב ע"ב) במה דאמרינן אין מחוסר זמן לבו ביום ופירש רש"י דהגרלה הואיל והוא מצוה האמורה בהן כמחוסר מעשה דמי וה"נ גבי שני השעירים חשיב דיחוי באם מת של שם ולא דמי למת הפר

ובזה אפשר ליישב מה שלא כתב הרמב"ם פרק ה' מה' עביוה"כ הך דינא באם מת המשתלח ישפך הדם דמשמע דכ"ע מודים דהא בשחוטים בוודאי נדחים כמו שכתב רש"י לקמן ולפי הנ"ל יש לומר דהרמב"ם סובר כיון דלר"י נקיט בסיפא מת המשתלח ישפך הדם משמע דרבנן פליגי עלי' והיינו משום דסברי כר"ש דלא בעי עד כפרת חבירו רק תליא במעשה עצמו והיינו דדריש לכפר זה וידוי דברים והנה כבר כתבתי לעיל דאם דרשינן עד וידוי דברים א"כ בוודאי לא בעי הגרלה לשעיר המשתלח דא"כ אין תקנה באם מת אחר כל המתנות דלא שייך הגרלה כיון דכבר ניתנו כל המתנות דפנים רק צ"ל דנהי דהגרלה מעכבת היינו תחלת הגרלה שהוא על שנים אבל לא באם כבר הגריל על של שם דשפיר לא בעינן אח"כ לשל משתלח הגרלה בדיעבד ורק למצוה בעינן הגרלה ולכך באם מת של משתלח יביא שנים ויגריל דלכתחילה בעינן הגרלה וכל היכא דבעינן למצוה שפיר אמרינן דיביא שנים וירעה אחד מהם דדוקא תמות לא אמרינן משום מצוה בעלמא כדאמרינן לקמן (דף ס"ה) וכמו שכתבו התוס' ישנים במתניתין דריש פרק שני שעירים אבל באם כבר נשחט של שם דאז אם יביא שנים אזי ישפך הדם שפיר אמרינן דיזרק הדם ויביא אח"כ שעיר המשתלח בלי הגרלה ולא חשיב כלל דחוי: ש שם ד' ס"א בעי מיני' רבא מרב נחמן כמה שעירים משלח כו' רב פפי משמי' דרבא אמר ראשון משלח כו' לכאורה יש להבין דמאי בעי רבא הא ממתניתין דריש פרק שני שעירים מוכח דאינו משלח אלא אחד והשני ירעה וגם מה דפליגי רב פפי ורב שימי נראה שהוא פלוגתת רב ור"י לקמן ואליבא דרב שני שבזוג ראשון יקרב ומתניתין דייקא כוותי' דרב כדאמרינן לקמן וכן הקשה בת"י ומה שתירצו דמפרש מתניתין כמו לר"י קשה דהוה לי' לגמ' לאתוי' הא פלוגתא לקמן גבי פלוגתא דרב ור"י

ולכך נראה לומר דלא שייך כלל לפלוגתא דלקמן דדוקא התם דמיירי שמת של שם או שנשפך הדם קודם שנתן כלל מתנות בפנים דאז לר"י הראשון נדחה לגמרי וירעה לרבנן או תמות לר"י דהמשלח נדחה ממצוותו כדלקמן משא"כ הכא איבעיא לי' היכא דנשפך הדם אחר שנתן מתנה בפנים דהיינו שבע הזאות על הכפורת וצריך להביא אחר בהגרלה ולא שייך לומר דהראשון נדחה ממצוותו דהא כבר ניתן מתנות בפנים והמשתלח צריך להיות חי עד כל המתנות בפנים וא"כ נהי דאמרינן דנדחה אח"כ מ"מ שם משתלח עליו כיון דניתן ע"י מתנות בפנים ושפיר קא מיבעי' לי' אם צריך לשלח כולם או לא ופשיט לי' מקרא דאינו משלח אלא אחד ובזה פליגי רב פפי ורב שימי דלרב שימי אחרון משלח ואפילו אליבא דרב דאית לי' לקמן דראשון יקרב דמצוה בראשון י"ל דהיינו דוקא באם מת קודם נתינת מתנות כלל דאם יקרבו או ישלחו השני יהי' הראשון נדחה לגמרי ולכך מצוה בראשון משא"כ הכא דאף אם יקיימו מצוות שלוח בשני מ"מ גם הראשון שם משתלח עליו כיון דכבר ניתן מתנות בפנים והשעיר זקוק להיות חי עד כל המתנות שפיר אמרינן דעדיף לקיים באחרון מצות שלוח משום דהוא גמר כפרה

ודומה לזה כתב בתשובת חכם צבי סימן מ"ה ליישב דברי הרמב"ם מה שפסק בה' קרבן פסח דאיזה מהם שירצה יקרב ולא אמרינן מצוותו בראשון והיינו משום דגם השני קרב