זכותא דאברהם סט

בעזה"י

בסוגיא דב"ח נדחין

יומא ד' ס' ע"א תוס' ד"ה ואזדו לטעמייהו אלא וודאי ר"י הוא ודרש יעמד חי כו' כיון שאם מת המשתלח לא יוכל לכפר עוד בחבירו כו'. וא"ת א"כ תיקשי מכאן למ"ד אליבא דר"י הגרלה לא מעכבא כו' לכאורה דבריהם תמוהים דהא נראה מדבריהם לעיל דר"י יליף מקרא דיעמד חי כו' דישפך הדם ואינו ענין כלל להגרלה מעכבת או לא רק שכתבו דבממילא דצריך להביא שנים אחרים בוודאי בעי הגרלה למצו' דכל היכא דקרינן ולקח את שני השעירים קרינן ונתן כו' וצריך לומר דהתוס' סוברים דדוקא אי אמרינן דהגרלה מעכבת שפיר שייך לומר דהתורה הקפידה שיהי' שעיר המשתלח חי עד אחר כפרת דמים ואם מת המשתלח ישפך הדם ולא סגי להביא משתלח אחר בהגרלה כיון שאינו בן זוגו של ראשון שעלה עמו בהגרלה משא"כ אי אמרינן דהגרלה לא מעכבא א"כ אין סברא לומר דישפך הדם ע"י מיתת המשתלח ויביא משתלח אחר ואף שאינו בן זוגו של ראשון מ"מ לא גרע מאם לא הגריל אך מה שתירצו דטעמא דר"י דבעינן שיהי' לקיחה כאחת וצריך לומר דר"י סבר דלקיחה כאחת מעכבת ולא כסתמא דמתניתין ביומא (דף ס"ב) לקח אחד היום כו' כשירין ויליף מהאי קרא דגלי דישפך הדם כשמת המשתלח ולא מהני להביא אחר קשה דא"כ אפילו מת קודם הגרלה ליבעי שנים אחרים ובברייתא דת"כ דמייתי התוס' לעיל מבואר דדוקא מת לאחר הגרלה מביא שנים אחרים וגם ממתניתין בפרק שני שעירים דפליג ר"י בסיפא ואמר תמות משמע דלא פליג ברישא ומודה דמת קודם הגרלה יביא אחר

ואפשר לומר עפ"י מה שהקשה בת"י לקמן (דף ס"ב) דאמאי במת קודם הגרלה יביא אחר והא ראוי לשעיר הנעשה בחוץ כדאמרינן בגמרא ויקיימא מצות לקיחה כאחד ותירץ דמיירי שכבר הפרישו שעיר חיצון אחר ע"ש והנה נראה לומר דהא דאמרינן לקמן דקודם הגרלה ראוי לשעיר הנעשה בחוץ היינו למאי דקיי"ל דהגרלה מעכבא דא"כ קודם הגרלה אכתי לא חל עליהם שם שעירי פנימי' כיון דמחוסר עדיין מעשה הגרלה משא"כ אי אמרינן דהגרלה לא מעכבה אינו יכול לשנותם לשעיר חיצון וכמו בקינין של זבים וזבות ושאר מחוסרי כפרה דוודאי אינו יכול לשנותם לקרבן אחר אף שעדיין לא נתפרשו איזה לעולה ואיזה לחטאת וה"נ בשעירים דנהי דלא נתפרשו עדיין איזו לשם ואיזו לעזאזל מ"מ חל עליהם שם שעירי יוה"כ כיון דאין מחוסרים מעשה הגרלה רק לפרש בפה ודמי לקיני זבות דאין יכול לשנותם ולפ"ז שפיר מצינן למימר דאליבא דר"י הלקיחה מעכבת והא דלא פליג ר"י ברישא במת קודם הגרלה היינו משום דמיירי דאפשר להביאו לשעיר החיצון או לשעירי הרגלים כדאיתא בריש שבועות דשעיר הנעשה בחוץ רשאי להביאו לשאר מוספי רגלים וראשי חדשים רק לתנא קמא דלא בעי הגרלה אם כן אינו ראוי לשעיר הנעשה בחוץ כנ"ל ולכך יביא אחר משא"כ אליבא דר"י דאית ליה הגרלה מעכבת נהי דצריך להביא אחרים מ"מ