זכותא דאברהם סח

מהשי"ת רק דצריך התעוררות מאדם והבא לטהר מסייעין לו והנה אין לאדם שונא יותר מיצרו הרע שרוצה להפילו בשחת רשתו ולהאבידו מעוה"ז ועוה"ב יורד ומסטין עולה ומקטרג ונוטל נשמה רק הרשעים הנפתים אחריו לא יבינו את זאת וחושבים אותו לאוהב נאמן רק הרוצים להתקדש ויודעים שהוא שונא המוחלט ואז מסייעין לו משמים וזהו ה' לי בעוזרי היינו נגד היצר הרע ואמנם אם אני אראה בשונאי שיודע אני בעצמי שהוא שונא האמיתי ובא לטהר ואז ה' לי בעוזרי אבל להאנשים שאינם רואים בשונאיהם וחושבים אותו לאוהב ואינם באים לטהר לזה אין מסייעים ואדרבא פותחים לו כו'

וד י"ל דהנה אמרו על פסוק ופרעה הקריב שקירב את לבם של ישראל לאביהם שבשמים וכן אמרו במגלה גדולה הסרת הטבעת ממ"ח נביאים שעי"ז באו לידי תשובה וא"כ אם יש לאדם שונאים הרוצים להרע לו אף שנראה שהם שונאים גמורים ובאמת נהפוך הוא שהמה עוזריו שע"י כן זוכה לתשובה ולפשפש במעשיו וטוב לו וזה הפירוש ה' לי בעוזרי שלפני השם יתב' גלוי שהמה עוזרי אך לי נראה שהמה שונאי:

גם יש לפרש דהנה בבוא שום צרה על איש ישראלי העיקר הוא שמחוייב להצדיק עליו את הדין שהוא ראוי לזה לפי מעשיו הרעים כמו שמצינו בדוד המלך כשחרפו שמעי אמר כי ה' אמר לו קלל כו' והי' תולה כל הענין לא במקרה חלילה רק מה' יצא למרק עוונותיו ועי"ז ישוב אל ה' וירחמהו משא"כ באם תולה במקרה חלילה או שבועט ביסורין שע"י זה כופלים לו יסוריו כדאיתא בתנא דבי אליהו משל לפרה המבעטת כופלים לה החבלים והנה מצינו בלשון המשנה רואה אני את דברי אדמון ופירושו שדברי אדמון ישרו בעיניו וזה הוא ה' לי בעוזרי אימת כשאני אראה בשונאי היינו שיודע אני בעצמי שלפי מעשי ראוי לי השונאים המעיקים ומצדיק עליו את הדין ואז ירחמהו עושהו כי חפץ חסד הוא ורוצה בתשובה

קמ"ו ג' אל תבטחו בנדיבים בבן אדם שאין לו תשועה. יובן על פי מה שכתב בספר אור המאור מה שאנו מתפללים ואל תצריכני לידי מתנת בשר ודם אף מי שאינו עוסק בשום מו"מ ועיניו נשואות רק לקבל מאחרים אך אמרו במדרש יותר מה שבע"ב עושה עם העני וכו' כי הבע"ב אינו גומל עמו רק חסד לפי שעה והבע"ה זוכה עי"ז לרב טוב הצפון בזה ובבא ואם כן שיש לדעת שבנתינת צדקה אינו נחשב העני למקבל כלל רק אדרבא הוא בבחינת מקבל שהנאתו מרובה הרבה משל עני וכמו שאמרו באדם חשוב דמקדושת בנתינה ההיא והאדם הנותן בבחינה זו הוא בנסיון גדול בעין יפה ורוח נדיבה דרך כבוד משא"כ אותן הסוברים שהוא הנותן לעני המקבל אזי המקבל ממנו בשתו מרובה מאד וזה הפירוש אל תבטחו בנדיבים בבן אדם שאין לו תשועה היינו שאינן מבין שתשועת העני הוא תשועתו ביותר רק חושב שהוא המושיע לעני לזה אין לבטוח כלל ועיין בבינה לעתים: