זכותא דאברהם סא

בסוגי' דע"ז (דף ל"ג ע"ב) דבהנך דאיכא איסורא לרשב"י דרך אישות שייך דינא דקנאים פוגעין בו אם הוא בפרהסיא וכיון דבגר תושב מוכח דליכא איסורא אף לרשב"י מדאורייתא ממילא ליכא גם משום קנאין וכו' וא"ש

דברים א' ל"ט וטפכם אשר אמרתם לבז יהי' וגו' ובניכם אשר לא ידעו היום טוב וכו' ולכאורה הוא כפל הענין במילות שונות. ונראה דטף היינו כל אותם הפחותים מבן עשרים כמו שפי' רש"י בפ' בא על פסוק ויסעו בני ישראל מרעמסס סוכותה הגברים וכו' והוצרך הכתוב להודיענו דלא בלבד אותם הפחותים מבן עשרים דאינם נענשים בחטא אביהם משהגיעו לכלל גדלות וגם בדיני שמים אינם נענשים רק מבן עשרים הם יזכו לבא לארץ רק אפילו הבנים הקטנים אשר לא ידעו כלל טוב ורע דהיינו הקטנים ויונקי שדים שמצינו שנענשים בחטא אביהם וכמו שפי' רש"י על פסוק לא יומתו אבות וכו' מ"מ בחטא המרגלים לא נענשו רק יזכו לבוא לארץ וא"ש

שם פ' ז' ובאהרן התאנף ה' וכו' ואתפלל גם בעד אהרן וגו' ויש לדקדק טובא דהא כל דבריו היו תוכחה לישראל במשנה תורה ומדוע הזכיר חטא של אהרן גם מה שאמר ואת חטאתכם אשר עשיתם את העגל לקחתי ואשרוף אינו ענין כלל להתוכחה

ונראה לפרש עפ"י משנה באבות ששכר מצוה מצוה ושכר עבירה וכו'. ודקדקו המפרשים דהל"ל ועונש עבירה ועיין מ"ש שם ולדעתי אפ"ל עפ"י מה שפירש האלשיך פ' כי תשא על אמרם לא הי' דוד ראוי לאותו מעשה ולא היו ישראל ראוים לאותו מעשה וכנ"ל והיינו שהשם ב"ה רגלי חסידיו ישמור שלא תבא תקלה להם רק מחמת שקדם להם חטא קל מתחילה ויש להיצה"ר אחיזה בנפשו קצת וכמו שפירש שם הפסוק גם בלא דעת נפש לא טוב שאפילו מחמת חטא בשוגג נפגם נפשו ויכול לבוא אח"כ לידי עבירה חמורה חלילה אבל בישראל ודוד לא קדם להם מתחלה חטא קל שיהיו ראוים אח"כ לעבירה חמורה רק היו כדי להורות תשובה

ועיין בכלי יקר פ' בראשית מה שפירש לפתח חטאת רובץ והיינו כשעושים להיצר הרע קצת פתח לכנוס אזי הוא מתגבר יותר וכמו שאמרו חז"ל בתחילה דומה לאורח ואחר כך לבעה"ב וכמו שאמרו שבת (דף כ"ה) כך הוא דרכו של יצה"ר היום אומר לו עשה כך ולמחר עשה כך וכו'

ובזה אפשר לפרש הפסוק הלא אם תיטיב שאת דהנה מבואר יומא (דף פ"ו) שבתשובה מאהבה הזדונות נעשים זכיות אבל מיראה נעשה רק שגגות וע"י שוגג נעשה קצת פתח יצה"ר כמו שכתב האלשיך גם בלא דעת נפש לא טוב וזה שאמר לו הקב"ה אם תיטיב דהיינו שתעשה תשובה מעולה מאהבה אז שאת דהיינו שיתנשא גם החטא להיות כזכיות ואם לא תיטיב שתשובתך לא תהי' רק מיראה ואז נעשה מהמזיד שוגג ויהי פתח ליצה"ר להכשילך יותר בחטא של מזיד והנה וודאי מה שעבירה גוררת עבירה אין הפירוש שבוודאי יחטא עוד ויקחו ממנו הבחירה חלילה רק שע"י החטא עלול לחטא עוד כיון שיצה"ר נאחז בו ע"י החטא הקדום ויהי' צריך התגברות נגדו ואך אם יזכה לנצח את היצה"ר בוודאי יגדל שכרו יותר כמאמרם לפום צערא אגרא ומצינו ביוסף אחר הדברים האלה ותשא אשת אדוניו וכו' ופירש רש"י שהי' יוסף מסלסל בשערו וכו' חייך אני מתגרה בך את הדוב וכיון שזכה לעמוד בנסיון נקרא יוסף הצדיק וזכה למלכות. ואיתא במס' ע"ז ניזל אפפחה דזנות ונקבל אגרא: