זכותא דאברהם נז

שני המספרים שוים דשניהם היו בשנה אחד אך הרמב"ן שם השיג על רש"י דנחשב לכל אחד למנין שנתו כמו לענין גדלות דבן י"ג ע"ש. והנה הש"ך בח"מ סי' ל"ה הביא בשם יע"מ דחשבינן הגדלות מעל"ע וראייתו מדברי התוס' אך הש"ך חולק עליו ודחה ראייתו ולפי זה אי נימא דחשבינן השנים במעל"ע וממילא גם לענין המנין מבן עשרים חשבינן מעל"ע לשיטת הרמב"ן על התורה ובוודאי לא הי' אפשר שיהי' המנין מכל השבטים בפעם אחת וא"כ לא ימלט דבשעת המנין השבט הי' בהם אנשים שלא נשלם עדיין העשרים שנה במעל"ע ובזמן מועט אח"כ הגיעו לעשרים א"כ כשיומנו בכלל כל השבטים הי' יותר מהנמצא בפרט רק דבאמת לא נחשב למעל"ע רק לימים וכל המנינים מכל השבטים הי' ביום אחד וממילא שוה הכלל והפרט ושפיר אשמעינן הכתוב שבכלל היו הישראל כמו בפרט ועיין בספרי השני דף מ"ה שכתבתי על האי ענינא בשיטת היע"מ

שם ט' א' בחדש הראשון לאמר פירש"י פרשה שבראש הספר לא נאמרה עד אייר וכו' מפני שהוא גנותן כו'. ועיין בקידושין (דף ל"ז ע"ב) בתוס' ד"ה הואיל דלכך לא עשו הפסח מפני שהיו ערלים שלא מלו וכו'. והוא אינו מובן דהא היוצאים ממצרים מלו בשעת יציאה כמו שפירש"י בפ' בא בפסוק ועברתי בארץ חצרים וכו' וכדכתיב מתבוססת בדמיך והנולדים במדבר היו קטנים בשנת השלישי ואח"כ. וצריך לומר משום דמילת זכרים מעכב להאב וכמבואר יבמות (דף ע"א) וכן כתב הרמב"ן על התורה א"כ קשה טובא דהא היכא דאי אפשר למול הבן מחמת סכנה אינו מעכב להאב כמבואר שם בסוגיא וכן הקשו בתוס' ביבמות (דף ע"ב ע"א) ד"ה משום וכו' וצריך לומר דהתוס' בקידושין סברי כיון דהי' העיכוב מחמת חטאם ולכך לא נשב להם רוח צפונית שפיר מעכב ולא דמי לחלה הבן דאינו ידוע שהוא מחמת חטא אביו או חטא אחר משא"כ בישראל דהודיע הקב"ה ע"י משה רבינו שחטאם גרם העיכוב. ובזה מיושב מה דקשה לכאורה על דברי התוס' בקידושין דאם הי' מחמת המילת זכרים א"כ להך שינויא ביבמות ד' ע"ב ע"א דלכך לא נשב להם רוח צפונית משום דלא נבדור ענני כבוד א"כ גם בשנה הראשונה לא מלו והיאך עשו הפסח ודוחק לומר דעדיין לא הי' להם בנים כ"כ בשנה הראשונה ולפי הנ"ל ניחא דבשנה הראשונה היו אנוסים ולא הי' מחמת חטאם לא מעכב כלל משא"כ אח"כ דלולי חטא מרגלים היו נכנסים לארץ ולא היו צריכים לענני כבוד כמו שפירש"י בדברים על פסוק אחד עשר יום ושפיר מעכב מילת הזכרים וע"ש בלשון התוס' בקידושין שכתבו דנזופים היו מחמת חטא מרגלים וכו' והוא לכאורה ללא צורך דמאי נ"מ מאיזה חטא ולפי הנ"ל ניחא דרצו להוציא מדעת רש"י ביבמות דף הנ"ל דהיינו מחטא העגל וא"כ קשה דגם בשנה ראשונה לא מלו מחמת חטאם והיאך עשו הפסח ולכך פירשו דלאו היינו חטא עגל רק חטא מרגלים דהי' בשנה שני'

שם י"א כ"א שש מאות אלף רגלי העם אשר אנכי בקרבו וכו' ופי' רש"י לא חש למנות את הפרט וכו' ור' משה הדרשן פי' שלא בכו אלא אותן שיצאו ממצרים ואין לו פירוש לכאורה ואין לו המשך. ובשפתי חכמים פירש דאותן שנולדו במדבר לא בכו ומלבד דאין לו המשך לקודם הוא דבר שאין בו ממש דהא הענין הי' מיד בשנה השנית כמפורש בכתוב ויהי בחודש השני בעשרים בחודש וכו' ובאיזה ימים אח"כ באו לקברות התאוה וא"כ הנולדים במדבר לא היו רק בני שנה ויותר מעט ומאי חטאו בזה אם היי מתאוים לבשר: